עסקה עם בעל שליטה
- (א) עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף 270(4) טעונה אישורם של אלה בסדר הזה:
(1) ועדת הביקורת, ובעסקה באשר לתנאי כהונה והעסקה – ועדת התגמול;
(2) הדירקטוריון;
(3) האסיפה הכללית, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:
(א) במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי ענין אישי באישור העסקה, המשתתפים בהצבעה; במנין כלל הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים;
(ב) סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקת משנה (א) לא עלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה.
סעיף 275 נמצא בפרק החמישי לחלק השישי בחוק החברות, העוסק באישור עסקאות עם בעלי ענין. סעיף זה הוא חלק ממכלול של סעיפים בהם קבע המחוקק
--- סוף עמוד 21 ---
מנגנון של אישורים הנדרשים לאישור עסקאות שהמאפיין העיקרי שלהן, בתמצית, הוא חשש לניגוד עניינים של "בעלי ענין" (כגון נושאי משרה או בעלי שליטה בחברה).
המערערים טוענים כי את הצעת הרכש יש לראות כעסקה עם בעל שליטה, מאחר שבעל השליטה רוכש את המיעוט, באמצעות החברה עצמה. לפיכך, העסקה הייתה צריכה לעבור דרך המנגנון המשולש של אישור ועדת ביקורת, אישור דירקטוריון לא נגועים ואישור אסיפה כללית ברוב מיוחד.
- המערערים טוענים למעשה לתחולה מצטברת של הוראות סעיף 275 והוראות הסעיפים שעניינם הצעת רכש מלאה. טענה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא, אך לא אכחד כי לטעמי, שאלת תחולת המנגנון המשולש הקבוע בסעיף 275 על ענייננו אינה פשוטה כלל ועיקר.
אציין כי בישיבת הדירקטוריון מיום 26.1.2009, במהלכה אושרה הצעת הרכש העצמית, נרשם מפיו של היו"ר נוחי דנקנר כלהלן:
"התעוררה שאלה האם הצעת הרכש מהווה עסקה שלנושאי משרה/בעלי שליטה בחברה עניין אישי בה...שאז יש לאשרה כעסקת בעל ענין. לדעת היועצים המשפטיים של החברה (אשר מסקנותיהם בענין זה נמצאו מקובלות גם על רשות ניירות ערך), אין בנסיבות האמורות כדי ליצור לנושאי משרה/בעלי שליטה בחברה עניין אישי בהצעת הרכש, ולפיכך, אין צורך באישורים מיוחדים למהלך, אף לא אישור האסיפה הכללת".
אלא שחוות דעת היועצים המשפטיים של החברה או חוות דעת של הרשות לניירות ערך לא הוצגה על ידי המשיבה, ולא ניתן לדעת על מה התבססה מסקנה זו.
בשורות הבאות אעמוד על השיקולים השונים המושכים לכיוונים מנוגדים בסוגיית התחולה המצטברת. על מנת שלא ייאבד הקורא את דרכו אקדים ואומר כי הגעתי למסקנה הבאה: ההסדר שנקבע בפרק העוסק בהצעת רכש מלאה, אכן נתכוון לייתר את הצורך במנגנון המשולש הקבוע בסעיף 275 לחוק. ברם, מקום בו מדובר בהצעת רכש עצמית מלאה, דהיינו, כאשר החברה היא המציעה-הרוכשת, התחולה היא מצטברת ויש להידרש להוראת סעיף 275 לחוק.