פסקי דין

הפ (נצ') 770/09 עודד דסאו נ' חמת גדר בע"מ - חלק 10

09 מרץ 2010
הדפסה

בגדר "הצעה חדשה". מכאן, שכוונת חמת גדר בהעלותה טענה זו היא ברורה - סיכול המכירה  - הא ותו לא.

לאור האמור לעיל, משסירבה חמת גדר לראות בהודעת בא כוח המשיבים הפורמאליים כהודעה העונה על דרישות התקנון, ומשפירטה טעמי התנגדותה לקבל את המבקש כבעל מניות בספאטבע, מבלי לעשות שימוש בזכות הסירוב המוקנית לה על פי התקנון, היו המשיבים הפורמאליים רשאים למכור את המניות למבקש במחיר ההצעה, בהתאם לסעיף 8(ג).

חמת גדר טענה עוד, כי אף אם יקבע שהצעת המבקש לרכישת המניות עומדת בהוראות סעיף 8 לתקנון, הרי שבכל מקרה, מחויבים המשיבים הפורמאליים לקבל את אישור דירקטוריון החברה, פה אחד, להעברת המניות, בהתאם להוראת סעיף 44 לתקנון.

מפאת חשיבותן לענייננו, תובאנה הוראות סעיף 44 לתקנון כלשונן:

"(א)... (ב)... 'החלטות רגילות' - כל החלטה הנוגעת למהלכה השוטף והתקין של החברה ואשר אינה החלטה מהותית או עקרונית.

'החלטות מהותיות' - כל החלטה העלולה להביא לפגיעה ממשית בחברה או בעסקיה, החלטה בדבר שינוי זכויות החתימה בשם החברה, הפסקה או שינוי פעילות עסקית מהותית בחברה, החלטה על פירוק החברה, העברת מניות, החלפת מנהלים בכירים וכן כל החלטה שתקבע כמהותית במסגרת האסיפה הכללית. החלטה שנקבעה כמהותית תירשם בכתב ותיווסף כנספח להסכם זה.

'החלטות עקרונית' - החלטה שנקבע לגביה במפורשת בהסכם זה או מכוחו כי תיחשב להחלטה עקרונית.

(ג)...

(ד) החלטות דירקטוריון שהן החלטות מהותיות תתקבלנה אך ורק בהצבעת פה אחד של כל הדירקטורים. לא התקבלה החלטה כאמור, יובא הנושא להכרעתו של בורר כמשמעותו בהסכם זה."

בבואנו לבחון את טענות הצדדים באשר למגבלה המוטלת על העברת מניות מכוח סעיף 44 לתקנון, מקום שהמניות הוצעו תחילה לבעלי המניות, אך אלה לא עשו שימוש בזכותם לרכוש את המניות במחיר ההצעה, עלינו לתת משקל לכך שסעיף 8 קובע הסדר ספציפי, המיועד ליתן בכורה ועדיפות לבעל מניות בספאטבע, לרכוש את מניותיה בטרם תועברנה לצד שלישי, חיצוני לחברה,

--- סוף עמוד 13 ---

בעוד שסעיף 44, הוא סעיף כללי המציין, בין מיני פעולות "מהותיות", כי פעולה של העברת מניות טעונה אישור הדירקטוריון, פה אחד.

כאמור, יש לפרש הוראות בתקנון המגבילות עבירותן של מניות בצמצום. כן יש לתת את הדעת לכך שחברת ספאטבע הוקמה על ידי המבקש וחמת גדר כ"מעין-שותפות" (ועל כך יורחב בהמשך), בין שני בעלי מניות, בחלקים שווים. מכאן, שהיה קיים בשעתו היגיון רב בקביעת זכות סירוב ראשונה, שתאפשר לבעלי המניות לרכוש את מניות הצד השני, המעוניין למכרן. יחד עם זאת, אין להניח כי הצדדים התכוונו ליצור מצב שבו כל אחד מבעלי המניות יוכל לחסום מבעל המניות השני את האפשרות למכור מניותיו לצד שלישי, על ידי כך שיתנגד להעברה בהצבעה בדירקטוריון החברה, וזאת אף שהמניות הוצעו לו והוא סירב לרכשן, או שלא השיב להצעה (השווה: ע"א 8817/02 קליר כימילקים שווק (1994) בע"מ נ' עצמון, [פורסם בנבו], סעיף 12 לפסק דינה של כבוד הנשיאה ד' ביניש). פרשנות אחרת, כפי שחמת גדר מציעה, תעשה את הוראות סעיף 8 לתקנון לפלסתר.

עמוד הקודם1...910
11...15עמוד הבא