סבורני כי במערכת היחסים שבין הצדדים בעניין שלפנינו, היתה זו דווקא חמת גדר שחטאה בהפרת חובת תום הלב, המוטלת עליה מכוח סעיף 192 לחוק החברות, כלפי המשיבים הפורמאליים. התנגדותה של חמת גדר להעברת המניות לידי המבקש, מתבססת על נימוקים אישיים וטענותיה נלמדו בעיקר מן התקשורת, אף שהן מוצגות באצטלה של חשש "עסקי" ל"טובת החברה". נימוקים מעין אלה אינם יכולים לשמש את חמת גדר, כשהם גורמים לפגיעה בזכויותיהם הקנייניות ובחופש ההתקשרות של המשיבים הפורמאליים, וכובלים אותם למעשה לחברה.
חמת גדר העלתה טענה חילופית, לפיה העברת המניות למבקש פסולה, בשל כך שמדובר בהמחאת חיוב לצד שלישי, שלא ניתנה לה הסכמת הנושה. אכן, בהתקשרות חוזית סטנדרטית, נותן ההתחייבות אינו יכול להתחלף עם אחר ללא הסכמתו של מקבל ההתחייבות (סעיף 6 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969, להלן: "חוק המחאת חיובים"). מהותם האישית של היחסים החוזיים קשורה, בראש ובראשונה, בעיקרון האחריות האישית השולט במשפט הפרטי. אולם, המשטר השולט בחברה מסחרית הוא משטר שונה לגמרי. מניות החברה הן עבירות אלא אם כן המתאגדים קבעו הוראה אחרת בהסכם שביניהם. ההתקשרות בין המשקיעים בחברה היא התקשרות לא-אישית, שבה נהנים בעלי המניות מן היכולת להעביר את מניותיהם לרוכשים מרצון, על דעתם האישית בלבד. כמובן, שהסדר זה ניתן להתנאה סותרת, כך שבמידה והיחסים בין בעלי המניות הם יחסים אישיים, הנבנים על אמון, הרי שבעלי המניות לא יהיו רשאים להעביר את מניותיהם בצורה חופשית (א' חביב-סגל, דיני חברות (2007), עמ' 161-164).
שונה המצב לו היה מדובר בחוב של המשיבים הפורמאליים כלפי החברה. אין מחלוקת כי המשיבים הפורמאליים אינם רשאים להמחות חוב שיש להם כלפי ספאטבע, ככל שקיים חוב כזה, לצד שלישי, מבלי לקבל את הסכמתה. ככל שההסכם ממחה למבקש חוב של המשיבים הפורמאליים כלפי ספאטבע, הרי שכל עוד לא ניתנה לכך הסכמת ספאטבע, ימשיכו המשיבים הפורמאליים לחוב כלפי ספאטבע, והתחייבות המבקש כלפי המשיבים הפורמאליים תהיה תקפה אך ורק במישור היחסים החוזיים שבינו לבינם, והוא יחוב כלפיהם בלבד.
משנקבע לעיל, כי להתנגדותה של חמת גדר להעברת המניות לידי המבקש, אין אחיזה בדין או בהוראות התקנון, נותר לדון בטענותיה של חמת גדר בדבר תוקפם של ההסכם וייפוי הכוח.
לטענת חמת גדר, ההסכם למכירת מניות הנו הסכם למראית עין בלבד. חמת גדר טוענת כי ההסכם נעדר כדאיות עסקית-כלכלית, וכי הוא נועד למעשה לפטור את בעלי המניות ממילוי התחייבויותיהם כלפי החברה.