[34] עותק של הסכם הברירה ועותק לא חתום של הסכם הנאמנות נתפסו במשרדי צ'רנוי. אולם לדברי לנה סקיר עותקים אלה הובאו למשרד לראשונה במרץ 2001 בידי רו"ח ראט.
[35] חבורת סוד מוחלט בהחלט –סדרת הספרים הנודעת של יגאל מוסינזון
[36] ראו בהקשר זה את הערתי לרום בעת שעמד על דוכן העדים [פ/6510-11].
[37] הביטוי הוולגרי הזה, שהוא די שכיח אצל צ'רנוי ,לא נקלט במכשיר ההקלטה כתגבת רום. לי נראה שה הביטוי שהושמע. מכל מקום ברור שרום הביע חשש שהפרסום יפגע לא רק בזאבי אלא גם ב"עצמנו".
[38] כותרתה של התוספת היא Addendum to MOA. התוספת נכתבה בידי עו"ד נשיץ. לי נראה שהצדדים התכוונו שזו תהיה תוספת ל- HOA ונסח הכותרת פשוט טעה. הדבר מתבקש מתוכנם של פרטים ב-AMOA (סעיף 3 של ה- AMOA מתייחס לסעיף (4). תוכן ההתייחסות מראה שההפניה היא לסעיף 4 של ה-HOA. נוסף לכך ה-AMOA מזכיר את מוסד ה- escrow שנקבע ב-HOA אין לו זכר ב-MOA.
[39] ההגדרה לקוחה מחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982 אך נראה כי זו, בשינויים קלים, הייתה ההגדרה שנכללה בחוק הבזק
[40] מאוחר יותר דרש משרד התקשורת שחברת האם תוחלף בחברה ישראלית ואכן ב-29.11.99 הוחלפה CSS ב-זאבי תקשורת בינלאומית
[41] סעיף 4ד לחוק הבזק הגדיר " 'שליטה' – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, בין במישרין ובין בעקיפין" וחוק ניירות ערך הגדיר " 'שליטה' – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד"
[42] נזכיר שמימוש האופציה אפשרי אם צ'רנוי יעמוד בדרישות חוק הבזק אם תחול הפרטה של בזק ויוסרו מגבלות מכירת מניות החברה
[43] הוראות הדין שחלו בתקופת ההסכם כלולות ב-ת/400.
[44] לא כללתי את הטענה שההסכמה לשמירת סודיות קפידה כמוה כהכרה באי החוקיות הגלומה בהסכמות; זה משום שלעיל דנתי במשמעות של סעיפי הסודיות שבהסכמים.
[45] סיכומי ההגנה מקיפים יותר מ-1000 עמודים. לא אתקע כפי לכך ששום הערה הכלולה בסיכומים הללו לא נעלמה מעיניי. מכל מקום כפי שיתברר להלן אינני רואה חשיבות מיוחדת בהתבטאויות הללו. ממילא אינני צריך להתאמץ לתור אחר התייחסות ההגנה להן.
[46] גם ההגנה לא הציגה אסמכתה להשקפתה הנוגדת. מאמץ שלי למצוא פסיקה או מאמר חכמי משפט, העלה חרס.
[47] הסבירות של שתי האפשרויות "מבצבצת" גם מדברי טל: "האם השניים אותו דבר או לא זאת שאלה". כיון ש"זאת שאלה" גורמי משרד התקשורת היו צריכים להבין שהתשובה לשאלה אינה בהכרח חד-כיוונית. כדי שלא יונח מכשול לפני עיוור, ראוי היה שתיכלל הבהרה (בין בצו הבזק ובין בטופס שמפרט את המצגים שמבקש היתר מחויב בהם.