--- סוף עמוד 20 ---
המאשימה סבורה שה-MOA משקף את ההסכמה שהתגבשה בין הצדדים בסופיה. זאבי הבין שהסכמה זו עולה כדי הפרת חוק הבזק ועל כן דרש ליצור מסמך שונה שבו תטושטש ההסכמה המקורית שנותרה בעיינה.
עיון בנוסח ה-MOA ובנוסח ה-HOA מראה שכותרתו של הראשון היא "תזכיר התאגדות" (Memorandum of association) בעוד שכותרתו של השני הוא "עיקרי הסכמה" (Heads of Agreement). הראשון משקף הסכמה להתארגנות משותפת בעוד שהשני מטשטש כוונה זו. בראשון מצוינים "איחוד כוחות ושיתוף פעולה" בין צ'רנוי לזאבי כדי לסייע לזאבי לממש את עסקת המניות [ת/5 פיסקה 1,2]. מטרה זו הושמטה מן ה-HOA שבו הוגדרה מטרתו של צ'רנוי כשאיפה לקבל אופציה לרכישת 50% מן החברה ההולנדית שתחזיק בחברה הישראלית שתרכוש את מניות בזק [ת/13א סעיף 2] . ב-MOA מצויינת זכותו של צ'רנוי לקבלת 50% מן הדיווידנד שלהם זכאי המחזיק במניות בזק [ת/5 סעיף 13] בעוד שה-HOA קבע מנגנון של נאמנות שמכוחו הנאמנים (Escrow agents) יחזיקו בדיווידנד [ת/13א סעיף 4]. הבדל נוסף הוא בהדגשת יתר ב-MOA של שמירת זיקתו של צ'רנוי לעסקה בסודיות מוחלטת.
הסכם הברירה (Option Agreement) והסכם הנאמנות (Escrow Agreement)
הסכם הברירה והסכם הנאמנות הם שני ההסכמים המרכזיים שבבסיס עסקת זאבי – צ'רנוי. הראשון נחתם בבולגריה ביום 21.10.99 בין זאבי גלובל לבין טנידה. השני נערך ביום 30.11.99 בין זאבי , גלובל, טנידה , פאי, קומיסר ונשיץ.
מספר ימים לאחר שהסכם הברירה נחתם הגישה החברה הישראלית זאבי תקשורת ואחזקות למשרד התקשורת בקשה לקבלת היתר להחזיק ב-20% ממניות בזק במבנה אחזקות זה.
100%
--- סוף עמוד 21 ---
נסיבות שברקע תוכנית המרמה – ממצאי עובדה
לשם בירור נסיבות הרקע לטענות המרמה עליי לקבוע ממצאי עובדה בשלוש נקודות אלה: (1) תוכנית לרכישה משותפת של מניות בזק; (2) הסתרת מעורבות צ'רנוי; (3) ביטויי המרמה בהסכמים.
תוכנית לרכישה משותפת של מניות בזק
האם השותפים[28] גיבשו תוכנית לרכישה משותפת של מניות בזק? בהקשר זה מן הראוי להבחין בין השלב הקדם חוזי; שלב המו"מ בין השותפים, לבין השלב החוזי. בחינת השלב הראשון מיועדת לאתר ביטויי הסכמה, בעל פה בכתב או בהתנהגות, לרכישה משותפת של מניות בזק. בחינת השלב השני מיועדת לאיתור ביטויי הסכמה לרכישה משותפת בחוזים שנכרתו או ביטוי הערמה והסתרה של הרצון המשותף של הצדדים בעל פה או בהתנהגות לאחר חתימת ההסכמים.