--- סוף עמוד 27 ---
אני מקבל , בהעדר ראיה לסתור, את דברי זאבי שהוא רואה לכלול תניית סודיות ברוב העסקות שהוא עורך. אקבל גם – אף על פי שהדברים אינם משוללי ספק – שבמקרים רבים הסודיות מנוסחת כתנאי שהפרתו מהווה הפרה יסודית של ההסכם. עם זה שוכנעתי במידת השכנוע המספקת במשפט פלילי שבעניין דנן נדרשה שמירת סודיות קפידה במגמה למנוע דליפת מידע על זיקתו של צ'רנוי לעסקת המניות. הממצא מבוסס על צבר הנתונים הבא:
(1) לא ניתן טעם מיוחד לסודיות הקפידה. האמירות הכלליות של זאבי מתייחסות לטעמי סודיות שאינם מתקיימים בדידן. ייתכן מאד שקודם לכריתת הסכם רכישת המניות חשש זאבי מגילוי מידע למתחרים. אולם טעם זה חלף עבר מן העולם עם החתימה על עסקת המניות. ואכן עצם קיום העסקה וזהות הרוכש (זאבי) פורסמו. זאבי פרסם גם את התקשרותו עם מאגד הבנקים. ממילא הטיעון שגילוי זהותו של מממן ערובת המימון עלול לפגוע בסודיות מסחרית נדמה כמגוחך (פתטי);
(2) ההנחה שהסודיות ננקטה על דרך של שגרה וללא טעם מיוחד אינה מתיישבת הן עם הקביעה בהסכמים שהפרת הסודיות תהווה הפרה יסודית של ההסכמים והן עם העובדה שזאבי התנהל בהקפדה מיוחדת על הסודיות האמורה (מידור פנימי מופלג, תיוק חלק העסקה הנוגע לצ'רנוי בביתו של זאבי, הוצאת שמו מכל מסמך שיוצא מחוץ למערכת הסגורה שבין זאבי לצ'רנוי, הימנעות מאזכור שמו של צ'רנוי גם במסמכים שאינם מיועדים לפרסום והעובדה שזהותו של רום הוסתרה מה"פמליה" של זאבי בטיסה ללונדון לחתימת הסכם כייבל );
(3) התבטאויות שונות של רום שמהן ניתן להסיק בבהירות רבה את תכלית הסודיות. בשיחות שנקלטו בהאזנת סתר בזמן ממש רום ציין ש"מישה [צ'רנוי] חייב להיות חסוי" [שיחה עם ראט מיום 12.4.00 (ת/960)]; שיחה עם דודי אפל מיום 19.5.00 (ת/973); שיחה בין צ'רנוי לרום מיום 11.6.00 (ת/979)]. בעדותו בבית המשפט ביקש רום "להבהיר" שכוונתו הייתה לכך זאבי ביקש למנוע את חשיפת צ'רנוי לפני אנשיו הוא, לפני עובדים במערכת של זאבי עצמו [פ/5955, 6941, 6854, 6839-40]. להבהרה זו אין פשר והיא תיחשב כחסרת כל שחר אלא אם כן זאבי ביקש "למדר" את אנשיו כדי למנוע חשיפת צ'רנוי כלפי חוץ. האפשרות שצ'רנוי ויתר על מינוי רום כדירקטור מטעמו רק כדי ששאיפת זאבי שלא לגלות את קשריו עם צ'רנוי לאנשיו הוא, נראית בעיני תֶּפֶל תִפְלוּת (אבסורד). כמו גם זו שזאבי הציג את רום כ"ידיד" לפני הפמליה שבאה עמו לחתימת הסכם כייבל בלונדון רק מפני גחמה סתמית של אי רצון לגלות לאנשי האמון שלו (כמו חים ברגשטיין או עו"ד שירי שחם ממשרד יגאל ארנון) את זיקת צ'רנוי לעסקה. האמת הפשוטה היא, כפי שרום נאלץ להודות: "גד זאבי רצה להסתיר את צ'רנוי ואני אומר את זה לכבוד השופט הוא כל הזמן רצה להסתיר את צ'רנוי" (פ/6941)]; "הוא [זאבי] הרי לא רצה כל הזמן למנות אותי דירקטור בחברה הזו כיון ש...הוא אומר תיכף יעלו על זה שיש קשר בין זאב ובין מישה" [ת/973].