מודעות הנאשמים למשמעות של העברת אמצעי שליטה- השקפת ההגנה
בעיון שעיינתי בסיכומי הסנגורים לא מצאתי [45]התייחסות ישירה להתבטאויות של קומיסר, צ'רנוי וזאבי שהמאשימה רואה בהן אות ועדות לכך שהנאשמים היו מודעים להעברת אמצעי שליטה לטנידה או למצער חשדו בכך שההסכמים משקפים העברת אמצעי שליטה כאמור. אולם ייאמר שאין מדובר בהתבטאויות עקביות אלא באמרות מקריות, פזורות, שמנגד להן יש אמרות אחרות ושהנאשמים שללו באורח נחרץ את המשמעות שהתביעה ניסתה להקנות לאמרות הללו.
במנגנוני האבטחה היתרה רואים הנאשמים ובאי כוחם אות ועדות לכך שלא כיוונו להעברת אמצעי שליטה. שכן אמצי הביטחון אינם משרתים כוונה כזאת. מי שמבקש להעביר אמצעי שליטתה
--- סוף עמוד 43 ---
לזולתו אינו נוקט מהלכים שמונעים העברה כזאת או מאיינים את כוחה. ואם תאמר שהנאשמים חשדו שההסכמות שנוצרו מעבירות אמצעי שליטה, אף הם ישיבו שאמצעי הביטחון נועדו להסיר את החשד או לכל הפחות שהנאשמים סברו שמנגנוני הביטחון שנקטו מסירים כל חשד.
מטבע הדבר אין התייחסות מצד זאבי וקומיסר למכתבי ה"אזהרה" שכן הם לא היו נמענים למכתבים ולא היו מודעים להם בזמן ממש. התייחסות מפורטת מצויה בסיכומים מטעם צ'רנוי.
לוז ועיקר ההתייחסות הוא בשלושה אלה: ראשית, מכתבי האזהרה נועדו בראש ובראשונה להתריע מפני הסיכונים המסחריים הגלומים בעסקה. אגב כך נרשמו הערות שונות של עורכי הדין (בעיקר פויכטוונגר) בעניין היחס שבין המנגנונים השונים שנקבע בהסכמים לבין מגבלות חוק הבזק והצו מכוחו. ההערות הן בעקבות סימני שאלה. אין הן משקפות מסקנה בדבר היבטים של אי חוקיות בהסכמים.
שנית, הערות עורכי הדין לא כיוונו להפרת חובה כלשהי שמוטלת על צ'רנוי לפי הדין. למירב הועלתה סברה כפולה; האחת שאפשר שלזאבי מחויבות דיווח לבזק (לא למשרד התקשורת) על העסקה ושמחויבות זו אינה חלה על צ'רנוי. [למשל: פויכטוונגר פ/1729, 1746, 1747]. השנייה שאם זאבי יקיים את הדיווח לבזק או שההסכמים ייחשפו לפני גורמים כלשהם, עלולה לקום דרישה לביטול חלק ממנגנוני ההסכמים. חשיפה כזאת עלולה להציב סיכונים מסחריים ממשיים לצ'רנוי אך אין בכך כדי להצביע על עברה פלילית [נשיץ פ/1352; פויכטוונגר פ/1690].
שלישית, עד לחתימת הסכם הברירה והסכם הנאמנות הגיעו עורכי הדין של צ'רנוי ורום למסקנה שהעסקה אינה מגלמת בחובה עברה פלילית כל עיקר ["זה עבר בכתב ובעל פה ..המסר היה שאין שום בעיה בעסקה הזאת" (נשיץ פ/1367-8; "אין כאן העברת אמצעי שליטה" פ/1266); פויכטוונגר "כשאתה קורא בעצם שיש העברה של 50% הדבר הראשון שאתה רושם לעצמך זה נושא לבדיקה. כלומר בסופו של דבר לא חשבנו שזו העברת שליטה" פ/1419-20, פ/1725-6,]. יתר על כן, אחרי חתימת הסכם הברירה, ביום חתימת הסכם האסקרו דיווח נשיץ לצ'רנוי, באמצעות מכתב שמסר לרום [ת/107] על כך שקיבל על עצמו להיות נאמן בשיתוף עם קומיסר ואת המשמעות של ההסכם. מעצם העובדה שנשיץ נטל על עצמו מחויבות של נאמן למימוש ההסכם עולה מסקנה ברורה שהוא לא ראה כל בעייתיות פלילית בעסקה. אילו סבר שיש אי חוקיות כאמור היה מסב את תשומת לב הלקוח ומונע את חתימת העסקה[ נשיץ פ/1353, פוכטוונגר פ/1762, 1842].