ההסכמות הנוספות - הערות, תגובות ומסקנות
עסקת זאבי-צ'רנוי לא נבנתה כעסקת הלוואה גרידא. זו הייתה עסקת הלוואה + אופציה. זאבי "כתב" אופציית רכש (call option) לצ'רנוי שמכוחה האחרון רשאי לרכוש נכס בסיס (50% ממניות CSS) במחיר העלות של רכישת מניות בזק בידי זאבי. הביטוי "עלות" (cost) מוגדר בהסכם הברירה. הוא מורכב מן המחיר ששולם בידי זאבי עבור מניות בזק בצירוף הוצאות עסקה שונות ובגריעת רווח ממניות בזק שנכרו או מדיווידנד ששימש להקטנת יתרת ההלוואה למאגד הבנקים.
--- סוף עמוד 64 ---
מנקודה זו של הגדרת ה- "cost" יתד ופינה לקבוע שהשקפת המאשימה ביחס ל"ראיות" לשותפות אינה אלא ראיית "צל הרים כהרים". הגיונו המסחרי - כלכלי של ה- "cost" כלל אינו מענייננו[70]. הצדדים לעסקה החליטו, כל אחד מזווית העניין שלו, שכדאי לקבוע לאופציה מחיר מימוש כעולה מהגדרת ה- "cost". מה ענייננו בכך? זאבי יכול היה, משיקולים שונים, לרבות שיקולים הקשורים בעסקות עתיד עם צ'רנוי, לקבוע מחיר מימוש של ½ מן המחיר שהוא שילם עבור כל מניה. האם זה מעיד על "הסכם שותפות"?
השאלה שלפתחו של משפט זה האם ההסכמה בין הצדדים משקפת מכירה של מניות בזק בלי היתר או העברה של אמצעי שליטה במניות בזק בלי היתר. פסקתי למעלה מכאן שלא הייתה העברה של אמצעי שליטה. המאשימה מסכימה שהענקת ערובת המימון על דרך של הלוואה אינה מהווה מכירה של מניות בזק או השקעה בהן. היא גם מסכימה שהענקת אופציה לרכישה עתידית אינה בגדר מכירה. אם כך, מה חפץ יש ב "נבירה" בהסדרי העסקה ופרטיה. גם אם יימצא שתחשיבי ה"פרמיה", או הסכמי ה"כבילה" (לעניין חופש העברת המניות הללו בתקופת האופציה) וכיו"ב שגויים מבחינת התועלת הכלכלית שהם משקפים, אין לגזור מכך שהצדדים כיוונו לתכלית שונה מזו שהוצהרה והוסכמה במפורש.
על כן ניתן לקבוע בוודאות מספקת שפרטי "מחיר המימוש", היקף ה"פרמיה" בגין ההלוואה המוחזרת, הסדרי "תן [את ערובת המימון] וקח [אפשרויות מסחריות "מְפַתות" כפופות לדין]" אחרים מבטאים את מה שגלוי על פניה ם ואינם מבטאים כוונה נסתרת לעסקת השקעה משותפת עוקפת או מפרת חוק.
התנהלות בתקופת ההסכם המצביעה על שותפות
המאשימה מבקשת לשלול את הטענה, שנשמעה מפי הנאשמים שדרך ההתנהלות של זאבי במהלך מימוש ההתקשרות עם צ'רנוי מעידה על "עצמאות". היא גורסת שדווקא ניהול חברות זאבי תקשורת בפועל מלמד על שותפות בין זאבי לצ'רנוי.