--- סוף עמוד 68 ---
ה"עלות" של מניות בזק ומקטינה את מחיר הרכישה שיושת על צ'רנוי). כשמר חולק על מר מתהווה סכסוך כספי מר ונמהר. אין לסכסוך הזה ולזיקת שליטה או רכישה במניות בזק ולא כלום.
זאבי מסר, הן בהודעותיו והן בעדותו בבית המשפט שכדי לקדם עסקות נוספות עם צ'רנוי הסכים כהסדר של פשרה להעביר לטנידה סכום כסף מסוים שייחשב כהחזר הלוואה (החזר חלקי של ערובת המימון). מועד החזרת ההלוואה טרם הגיע אך זאבי נאות לדבר כדי שלא להחריף את היחסים עם צ'רנוי [ת/1137; פ/4505-6, 4563].
מנקודת המשקף של צ'רנוי ורום תמונת הסכסוך נראית, כמובן, שונה. משיכת האשראי הנוסף בידי זאבי ושימוש בו ללא ידיעתם הפתיעה אותם. להוותם נוכחו לדעת שהאשראי הנוסף ותכליות השימוש בו לא הוסדרו בהסכם הברירה או הנאמנות. צ'רנוי סבר שלזאבי מחויבות לראות לכך שבבוא היום יוכל לפרוע את ההלוואה ששימה לערובת המימון. הדרך לעשות זאת היא בשימור תקבולים שיתקבלו בחברות זאבי (פרט לדיווידנדים) בחשבון שנשלט בידי צ'רנוי או למצער בחשבון פאי. אולם גם צ'רנוי גורס שאין כל קשר בין הסכסוך העסקי שהתהווה לבין מניות בזק או הסכמה כביכול בעניין חלוקת רווחי המניות הללו [פ/4927-8, 5044].
מלכתחילה ביקש צ'רנוי שתינתן לנציגיו אפשרות להיות מעורבים בניהול של חברות זאבי האוחזות, בקצה השרשרת, במניות בזק. הטעם לכך נעוץ כל כולו בדאגה לגורל סכום ההלוואה שהלווה לזאבי לשמש כערובת המימון. המניות כשלעצמן לא עניינו את צ'רנוי. ממילא לא ניתן לעשות בהן דבר. על כן עיקר המאמץ להוליך למינוי של נציגי צ'רנוי בחברות זאבי היה לאחר שנודע שזאבי ביקש והשיג, בלי ידיעת צ'רנוי, אשראי נוסף ואף השתמש בו לצרכיו [מכתבו של נשיץ – ת/150].
מסמך ההבנות שנחתם ביום 27.11.2000 [ת/256] נועד לבטא בכתב הבנות בין הצדדים ליישום הסכמי הברירה והאסקרו. אין בו כל חידוש מיוחד. היבטי ה"ניהול המשותף" שבו נועדו למנוע מזאבי מהלכים כספיים חד-צדדיים. מכל מקום הסכם ההבנות לא נועד לעקוף את חוק הבזק [פויכטוונגר – פ/1579-8-, 1814-15].
כיון שהטענות של צ'רנוי כלפי זאבי נמשכו, נפגשו הצדדים ב-19.3.2001 (מספר ימים לפני שהחלה החקירה הגלויה של המשטרה) והחלו לגבש הסדרי פשרה. מטיוטות ההסדר שהוחלפו בין הצדדים עולה בפירוש מגמה של שמירה על קיום הוראות חוק הבזק, עיגון ההסדר בהסכמי הברירה ואסקרו והגנה מרבית על כספו של צ'רנוי [ת/339\ 340, 345, 366].