כללו של דבר כינון פאי, הסכם האסקרו וחשבון פאי לא נועדו ליצור מסגרת של שליטה של צ'רנוי בכסף שהעמיד לרשות זאבי. המנגנון המשולב הזה נועד לשמש תחליף לערובה או לבטוחה שהכסף יוחזר לצ'רנוי כשיתהוו נסיבות מתאימות ושהכסף ינוצל לתכלית שלשמה נמסר.
עוד ניתן לקבוע שאין זיקה בין פאי וחשבון פאי ומנגנוני הביטחון האמורים לבין שאלת היווצרות שותפות בין צ'רנוי לזאבי לרכישת מניות בזק.
הסכמות נוספות ומשמעותן ביחס: שותפות – הלוואה
רכיבים שונים בהסכם הברירה מהווים, לטענת המאשימה, ביטוי ברור להתגבשות "הסכם שותפות". כאלה הן המחויבות שקיבל זאבי על עצמו להקנות לצ'רנוי 50% ממניות בזק שנרכשו ומחיבות להציע לצ'רנוי 50% מכל "חבילה" שתירכש בעתיד; המחויבות ל"פרמיה" בסכום של 100 מ"ד בלי קשר למשך תקופת האופציה, הפחתת רווחי המניות ממחיר העלות שצ'רנוי יחויב בו אם
--- סוף עמוד 75 ---
יממש את האופציה ומגבלות על שעבוד ומכירת המניות בתקופת האופציה. המחויבויות הללו לפי טבען שוללות, למן כרית ההסכם, את הבעלות הבלעדית של זאבי על המניות וצ'רנוי נוטל, הלכה למעשה, בעלות בחלק הבעלות שנשלל מזאבי. ההסכמות הללו משקפות התנהלות אופיינית לשותפים ואין הם משקפות את היחס הרגיל של מלווה –לווה (לא תמצא את רכיבי ההסכמה הללו בהתקשרות החוזית שבין בנק כמלווה ללקוח הלווה).
המסקנות שהמאשימה ביקשה להסיק מרכיבי ההסכמה הנזכרים, מוטעות. עסקת זאבי-צ'רנוי לא נבנתה כעסקת הלוואה גרידא. זו הייתה עסקת הלוואה + אופציה. זאבי כמו "כתב" מעין "אופציית רכש" (call option) לצ'רנוי שמכוחה האחרון רשאי לרכוש נכס בסיס (50% ממניות CSS) במחיר העלות של רכישת מניות בזק בידי זאבי. הביטוי "עלות" (cost) מוגדר בהסכם הברירה. הוא מורכב מן המחיר ששולם בידי זאבי עבור מניות בזק בצירוף הוצאות עסקה שונות ובגריעת רווח ממניות בזק שנמכרו או מדיווידנד ששימש להקטנת יתרת ההלוואה למאגד הבנקים.
הגיונו המסחרי - כלכלי של ה- "cost" כלל אינו מענייננו. הצדדים לעסקה החליטו, כל אחד מזווית העניין שלו, שכדאי לקבוע לאופציה מחיר מימוש כעולה מהגדרת ה- "cost".
השאלה שלפתחו של משפט זה האם ההסכמה בין הצדדים משקפת מכירה של מניות בזק בלי היתר או העברה של אמצעי שליטה במניות בזק בלי היתר. פסקתי למעלה מכאן שלא הייתה העברה של אמצעי שליטה. לפיכך גם אם יימצא שתחשיבי ה"פרמיה", או הסכמי ה"כבילה" (לעניין חופש העברת המניות הללו בתקופת האופציה) וכיו"ב שגויים מבחינת התועלת הכלכלית שהם משקפים, אין לגזור מכך שהצדדים כיוונו לתכלית שונה מזו שהוצהרה והוסכמה במפורש.