המאשימה טוענת כי האמירה שטיוטת ההיתר על כל תנאיה ותניותיה מקובלת על זאבי והעדר כל תגובה להיתר עצמו כמוהם כהצגת מצג כוזב לגורמי משרד התקשורת; מצג משולש. צלעו האחת היא שיש באישור הטיוטה ובשתיקה שלאחר ההיתר אישוש להצהרה קודמת של זאבי שכל מה שנמסר בידיו או מטעמו לגורמי המשרד הוא מידע נכון שלם ואמין. צלעו השנייה גלומה בכזב שבהצהרה של כל התנהלות זאבי בגדרה של עסקת רכישת המניות תאמה את הוראות החוק . צלעו השלישית של השילוש הכוזב נעוץ בהסתרת ההסכמים עם צ'רנוי שמהותם העברת אמצעי שליטה בחברות זאבי שמחזיקות במניות בזק.
המצגים למשרד התקשורת – טיעוני ההגנה
אציג את טיעוני ההגנה בשלוש נקודות בלבד: (1) אחריות קומיסר, צ'רנוי ורום למצגים למשרד התקשורת (2) הימנעות מדיווח על הסכם הברירה; (3) הימנעות מדיווח על מקורות המימון.
אחריות קומיסר, צ'רנוי ורום
קומיסר
סנגוריו של קומיסר קובלים כנגד באות כוח המאשימה על דרך ההגזמה וההפלגה שנקטו בתיאור חלקו של קומיסר בהתנהלות מול משרד התקשורת ועל היקף האחריות שלו בכל הנוגע למצגים לגורמי משרד התקשורת. הם גם משיגים על כך שהמאשימה ייחסה, באורח לא הוגן ולא ראוי, לקומיסר ניסיון "לגמד" את חלקו, לחמוק מאחריות, לשנות גרסאות ולכבוש עדות בלבבו.
המציאות, לסברת ההגנה, היא שקומיסר נתן גילוי מלא לכל פעולה שביצע, נטל אחריות למעשה ידיו, לא שתק ולא כיזב ולא העלים דבר. עם זה קומיסר אינו נכון ליטול על עצמו אחריות לא לו.
--- סוף עמוד 82 ---
עיקר הפעילות מול משרד התקשורת הייתה של עו"ד ארנון כשעו"ד שחם סייעה בידו. קומיסר מילא את פרטי הנלווה לבקשת ההיתר והחתים את זאבי על המסמך ועל אמיתות תוכנו.
אני מבכר שלא להאריך דברים בהקשר זה בעיקר מפני שקומיסר אינו מכחיש שהוא אחראי למילוי טופס הדיווח הנדרש לפי סעיף 5 לצו הבזק. בטופס זה כלולים עיקרי המצגים שהתביעה טוענת שהם כוזבים ואילו הנאשמים טוענים שהם אמת לאמיתה. קבלת גרסת קומיסר שהוא היה גורם משני בהתנהלות מול משרד התקשורת עשויה להסיר ממנו רק מקצת האחריות למצגים שהוצגו לפני משרד התקשורת [77]. למשל, המאשימה טוענת שיועמ"ש משרד התקשורת ביקש לקבל מידע על מקורות המימון של עסקת המניות. ארנון השיב לו בעניין זה [ראו להלן]. ייתכן שארנון השיב מפי זאבי מבלי ליידע ובלי לבקש פרטים מקומיסר.
הנה כי כן, בהינתן שנמסרו מצגים כוזבים למשרד התקשורת, קומיסר אחראי במשותף עם זאבי לחלק הארי של המצגים ההלו. אלא שכבר הראיתי לעיל ועוד אראה להלן שלא היה שמץ של כזב במצגים הללו.