צ'רנוי ורום
צ'רנוי ורום או מי מטעמם לא היו שותפים למו"מ עם C&W. טיוטת ההסכם בין זאבי לכייבל הוכרה לעו"ד נשיץ כדי להיווכח שאמנם נרקמת עסקה. גם ההצטרפות של רום לזאבי לטיסה ללונדון לטקס חתימת ההסכם נועדה לבחון אם אמנם נחתמה עסקה ולוודא שצ'רנוי לא זרה 30 מ"ד לריק.
לצ'רנוי ולרום או למי מטעמם לא היה כל מגע עם גורמי משרד התקשורת. הם לא קיבלו מידע ממשרד התקשורת ולא נדרשו להעביר לו מידע. על כן תמיהה יש לצ'רנוי ורום כלפי המאשימה שבחרה לייחס להם אחריות למצגים שלא הוצגו בידיהם ולא נודעו להם כל עיקר.
צ'רנוי ורום קיבלו מעורכי דינם (נשיץ ופויכטוונגר) חוות דעת חד משמעית שעליהם לא חלה חובת דיווח למשרד התקשורת ואין הם צריכים לבקש היתר כלשהו. זה מפני שצ'רנוי לא רכש ולא קיבל אמצעי שליטה, לא בחברה שמחזיקה במניות בז' ולא בחברה המחזיקה בה.
הימנעות מדווח על הסכם הברירה
הסכם הברירה כשמו כן הוא ; ברירה בין שתי אפשרויות. כנגד מימון ערובת המימון בידי צ'רנוי העניק לו זאבי אפשרות לבחור בין שתי מסגרות; מסגרת של הלוואה (החזר סכום הערובה בצירוף ריבית) ומסגרת של אופציית רכישה (רכישת מחצית ממניות בזק במחיר מסוים ובתנאי של קבלת היתר משר התקשורת). הסכם הברירה לא נועד להקנות ולא הקנה לצ'רנוי אמצעי שליטה בחברת
--- סוף עמוד 83 ---
בזק, בחברת ההחזקות של מניות בזק (תקשורת אחזקות) וגם לא בחברות המחזיקות או שולטת בחברת ההחזקות (CSS תקשורת בינ"ל).
הסכם הברירה נועד לאפשר לצ'רנוי פיקוח על ההתנהלות בחברות זאבי כדי להגן על זכויות צ'רנוי להחזרת כספו או להיבנות מהשתלבות בהחזקות מניות בזק.
בנסיבות אלה סברו עורכי הדין של הצדדים לעסקת זאבי צ'רנוי (נשיץ, פויכטוונגר וקומיסר) שאין כל חובה ואין צורך לדווח למשרד התקשורת על הסכם הברירה. דרישת דיווח כזאת אינה נובעת מן החוק ולא נדרשה מפי או מאת גורמי משרד התקשורת (עניינם של האחרונים היה רק במעורבות של צד כלשהו שעשוי להיחשב כמי שאוחז באמצעי שליטה בחברות זאבי).
ההגנה מבקשת להסתייע בחוות דעת שנשמעה מפי מספר עורכי דין שניסיונם רב להם בתחום המסחרי בכלל ובעסקות ברירה בפרט[78]. זו גם עמדתו הברורה של ד"ר טל; אופציה לרכישת מניות בזק בהיתר שאין עמה העברת אמצעי שליטה בלי היתר, אינה טעונה היתר וממילא אין צורך להציגה לפני גורמי משרד התקשורת [טל פ/2727, 2730-31, 2834-5].
הוראת הדין (צו הבזק) שהייתה בת תוקף בשנת 1999, אסרה שליטה והחזקה במניות בזק מעל לשיעור מרבי של 5% בלי לקבל היתר. חוק הבזק אימץ לחובו את הגדרת "החזקה" שבחוק ניירות ערך. זו לא כללה אופציה או ברירת החזקה [נ/59]. לאחר "פיצוץ הפרשה" דנן בשנת 2001 תוקן חוק הבזק , הוכללה בו הגדרה ייחודית של "החזקה לעניין אמצעי שליטה בתאגיד" שכוללת במפורש גם "ברירה להחזקה" [נ/60].