האישום דנן מתייחס לקבלת דבר [היתר(זכות) להחזיק במניות בזק] כפועל יוצא מהצגת מצגים [טענות עובדה] כוזבים, מתוך מודעות לכזב.
בנקודת המוצא מצויים, אם כן, "מצגי כזב". חובתה של המאשימה להוכיח שמצגי העובדה שהוצגו (במעשה או במחדל) למשרד התקשורת היו מצגי כזב. אם עלה בידה להוכיח את זאת, יהיה צורך להוסיף ולברר אם הוכחה מודעות הנאשמים לכזב ואם כתוצאה ממצגי הכזב הללו החליט שד התקשורת להעניק את ההיתר. אם יתברר שהוצגו מצגי אמת; מצגים שאינם כוזבים, ניתן יהיה לסיים בכך את בירור האישום. שכן ה"מודעות" למצגי אמת ו"הקשר הסיבתי" שבין המצגים להיתר שהתקבל ודאי שאינם לוקים בפליליות.
היסוד העובדתי
ממצאים בסיסיים
מקיבוץ הממצאים והמסקנות עד כאן ניתן לדלות ממצאים שבהם מענה ישיר לשאלת התגבשות היסוד העובדתי של "קבלת דבר במרמה". אלה הממצאים:
--- סוף עמוד 85 ---
· תכלית עסקת זאבי – צ'רנוי - עסקת זאבי - צ'רנוי היא עסקת מימון ערובת המימון בתמורה לברירה (אופציה) בין שתי אפשרויות שתתקיים בתום פרק זמן של 5 שנים; פירעון ההלוואה או רכישת 50% ממניות בזק שבידי זאבי בתנאי שיינתן היתר כדין לרכישה.
העסקה לא נבנתה כעסקת רכישה משותפת של מניות בזק. אין כל סימוכין לתוכנית רכישה משותפת בנסיבות הקדם הסכמיות ובשני ההסכמים העיקריים; הסכם הברירה והסכם הנאמנות. העסקה נבנתה כעסקת הלוואה + אופציה. זאבי כמו "כתב" מעין "אופציית רכש" (call option) לצ'רנוי שמכוחה האחרון רשאי לרכוש בתום תקופת האופציה נכס בסיס (50% ממניות CSS) במחיר עלות הרכישה של זאבי. ל"עלות" cost)) יש כמה רכיבים משתנים.
· אמצעי שליטה - לא נמצא ביסוס לטענה שההסכמים גיבשו מצב של "זיקה מוסווית" של צ'רנוי לאמצעי שליטה בבזק, בחברה המחזיקה במניות בזק (תקשורת אחזקות") או בחברות שהחזיקו בחברת האחזקות (CSS, תקשורת בינ"ל). הסכם הברירה והתיקונים שנערכו בו במסגרת הסכם האסקרו אמנם הקנה לנאמנות הזרה טנידה שבשליטת צ'רנוי זכות להמליץ על מינוי שני דירקטורים בחברות זאבי, אך חיוויתי דעתי שהזכות להמליץ אינה כזכות למנות ואף אינה שקולה ל"מינוי משותף". יתר על כן, הזכות ל"קול מכריע" (casting vote) שנמסרה לזאבי איינה את מעט ההשפעה המעשית על פעולות התאגיד הגלומה בזכות ההמלצה האמורה.
דפוס מסקנה דומה נוגע לזכות למינוי מנכ"ל בחברות זאבי. סמכות המינוי היא בידי הדירקטוריון שבו אמורים לכהן שניים שהם מומלצי טנידה. אולם לפי שאמצעי השליטה גלום בהשפעה על מינוי מנכ"ל (כחלק מן היכולת להשפיע על מהלכי התאגיד) אזי "הקול המכריע" שומט את הקרקע מתחת לפני יכולת ההשפעה האמורה.