ההסדרים המוסכמים לעניין אפשרויות השימוש ברווחים שהופקו ממניות בזק אינם בגדר הקניית זכות לחלק ברווחי התאגיד. הזכות לקבל דיווידנד של חברת בזק הייתה ונותרה של זאבי בלבד. כדי למנוע ספקות נכללו בהסכמים הוראות המכפיפות את העברת כספי הדיווידנד להיתרי משרד התקשורת. כל תניה בהסכמים שאפשרה לצ'רנוי לקבל חלק מכספי הדיווידנד גם בלי צורך בהיתר נתפסה בעיני כחלק מן התמורה שהובטחה לצרנוי בשל מימון ערובת המימון[79].
· שליטה בכספי ערובת המימון – כינון חברת פאי , פתיחת חשבון פאי והוראות הסכם האסקרו שמכוחן נמסרו מניות פאי לידי נאמן, לא נועדו ליצירת מסגרת של שליטה של צ'רנוי בכספי ערובת המימון. המנגנון שנוצר נועד לשמש תחליף לערובה או בטוחה שכספי
--- סוף עמוד 86 ---
ערובת המימון יוחזרו, בבוא העת, לצ'רנוי ושזאבי לא "יבריח" כספים אלה. אין זיקה בין פאי וחשבון פאי לבין גיבוש הסכם שותפות בין זאבי לצ'רנוי לרכישת מניות בזק.
· הסכמות נוספות והתנהלות בתקופת ההסכם – פרטי מחיר המימוש של האופציה, היקף ה"פרמיה" בגין ההלוואה למימון ערובת המימון והסדרים נוספים שהוסכמו בין הצדדים במהלך תקופת ההסכם אינם מבטאים כוונה מוסווית לעסקת השקעה משותפת.
המצגים שנדרשו –מצגי אמת
זאבי נדרש להצהיר ואכן הצהיר שהוא היחיד שמנהל ומחזיק, במישרין או בעקיפין, בתקשורת אחזקות ואין עוד זולתו מי שמנהל או מחזיק או בעל עניין בחברה האמורה או בגורמים המחזיקים בה. מצג זה הוא מצג אמת.
זאבי נדרש להצהיר ואכן הצהיר שאין כל הסדר או הסכם, בעל פה או בכתב, עם גורם כלשהו לעניין רכישת או העברת אמצעי שליטה בחברת בזק ללא היתר, או הסכמה בדבר מינוי משותף וכן שבעת פעולת רכישת המניות, היו פעולות הרוכש מותאמות לדין. מצג זה הוא מצג אמת.
זאבי נדרש להצהיר שנהג וינהג כחוק בכל הכרוך ברכישת המניות וההחזקה בהן. בדיעבד מתברר שזאבי נהג בהתאם לדין או, לכל הפחות, בהתאם לפרשנות סבירה של הדין. על כן גם מצג זה הוא מצג אמת.
מצגים שלא נדרש להציגם
הסתרת הסכם הברירה
מכח פסקת הסודיות הקפידה שבהסכם הברירה פעלו הנאשמים למניעת חשיפת ההסכם לעיני כל מי שלא היה צד לו או מעורב בגיבושו. לענייננו שוקלת העובדה שההסכם לא הובא לידיעת גורמי משרד התקשורת. האם יש בכך משום מצג כוזב במחדל? התשובה לכך שלילית.
הסכם הברירה היה טעון גילוי וחשיפה למשרד התקשורת אילו נכללו בו הסכמות בדבר העברת אמצעי שליטה במניות בזק. אינני יודע אם להשקפת המאשימה נדרש גילוי גם של הסכם ברירה "מזוכך", שאין לו כל זיקה לאמצעי שליטה[80]. גם לשיטת ד"ר טל לא הייתה חובה כזאת. על כן לכל הפחות ניתן היה להבין את המציאות הנורמטיבית ככזו שאינה מחייבת גילוי הסכם ברירה שאין עמו העברה או הקנייה ישירה או עקיפה של אמצעי שליטה.