לפי שמצאתי שהסכם הברירה הוכוון להסדרת הסדרים הכרוכים במימון ערובת המימון ואין לו כל זיקה לאמצעי שליטה, במישרין או בעקיפין, במניות, לא הונחה לפתחם של הנאשמים, כל הנאשמים, חובה לגלותו. ההימנעות מן הגילוי אינה בגדר מצג כוזב.
--- סוף עמוד 87 ---
מקורות המימון של ערובת המימון
כל מה שנאמר לעניין העדר חובת גילוי של הסכם הברירה נכון גם לעניין גילוי מקורות המימון. קודם לתיקון משנת 2001 חייב צו הבזק את מבקש ההיתר לגלות "פרטים מהותיים אודות ההסכם, האירוע או האופן שהקנו או אמורים להקנות למבקש את השליטה או את אמצעי השליטה בחברה או אודות המינוי המשותף" [סעיף 5 (ג) (5) לצו]. התיקון מאוקטובר 2001 מורה ש: "בפסקה 5 בסופה יבוא 'לרבות פרטים אודות דרכי המימון של האמור לעיל והגורמים שהשתתפו בו, במישרין או בעקיפין...הועמדו בטחונות או מקורות כספיים לצורך המימון הבנקאי, במישרין או בעקיפין, בידי גורם או גורמים נוספים מלבד המבקש, תכלול הבקשה פרטים מלאים על העסקה לעניינם ויצורפו ההסכמים והמסמכים הנלווים הקשורים לכך' " [נ/61].
אין ספק שבקשה להיתר שהוגשה לאחר התיקון לצו הייתה צריכה לכלול גם פירוט של מקורות מימון של בטחונות כעין "ערובת המימון" וכל מסמך שנקשר בכך. אולם האם היה הכרח בכך גם קודם לתיקון? הצו חייב את מבקש ההיתר לגלות "פרטים מהותיים" אודות הסכם הרכישה של מניות בזק. פרשנות סבירה של הביטוי "פרטים מהותיים" עשויה להקיף גם גילוי של מקורות המימון של עסקת הרכישה. אך אפשרית גם גישה אחרת. עובדה היא שהיועץ המשפטי של משרד התקשורת לא ביקש לקבל מידע על מקורות המימון כחלק בלתי נפרד של חובת הגילוי והדיווח. הוא עשה כן רק לאחר ששמע את הערות עו"ד בן עמי מלשכת יועמ"ש שב"כ. גם אז הסתפק בדיווח על דרכי המימון הראשוני ולא ביקש להתחקות אחר "מקורות המימון של מקורות המימון".
בנסיבות אלה אין לגולל אחריות למחדל פלילי לפתחם של זאבי וקומיסר (האחרון כלל לא היה מודע לפניית טל אל ארנון בעניין מקורות המימון).
ההסתרה כשהיא לעצמה
הממצא העובדתי הראשון שנקבע בידי בהכרעת דין זו הוא ששלושה מבין ארבעת הנאשמים (זאבי, צ'רנוי ורום) נִסְכְּמו[81] לסתיר את עסקת זאבי צ'רנוי מפני שרב היה חששם שגילוי הזיקה העקיפה (זיקת מימון ערובת המימון) של צ'רנוי לעסקת המניות עלול לסכל את עסקת המניות. בדיעבד התברר מפי טל שאילו הוצג הסכם הברירה לפניו היה מציע לשר התקשורת להימנע ממתן היתר עד שתוגש בקשה משותפת של צ'רנוי וזאבי. לשיטתי הנאשמים לא היו צריכים לצפות דרישה כזאת (שכן לצ'רנוי לא הוקנו אמצעי שליטה). אולם הם צפו הערמת קשיים גם בהעדר סיבה פורמאלית; קשיים שייתכן שאפשר להתמודד אתם וגם להצליח ב"קרב" אך להפסיד את העסקה.