ניתנה והודעה היום ח' חשוון תשע"ו, 21/10/2015 במעמד הנוכחים.
דר' עודד מודריק, שופט
סגן נשיא
[1] חוק הבזק תוקן בשנת 2001 (תיקון מס' 25) ובתיקון זה הומר שמו לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב - 1982
[2] מעיקרה כלל כתב האישום פיסקה (73) שיחסה לזאבי מצגי מרמה כלפי כייבל. אולם המאשימה מחקה פסקה זו.
[3] פרט ל- CSS שהתאגדה בשנת 1991. באוקטובר 1999, בזיקה לעסקת המניות, הועברו מניות CSS ל- ZGC.
[4] באחדות מן החברות, בשל כללי ההתאגדות בישראל הוחזקה מניה אחת (0.1% מהון המניות) בבעלות קומיסר.
[5] המשרד נוסד לפני יותר מ-70 שנים בידי עו"ד ל.ד.קומיסר, אביו של הנאשם וקנה לו מוניטין רב.
[6] עו"ד ארנון נפטר לבית עולמו זה לא מכבר. הוא העיד במשפט עדות מהותית.
[7] אז היה זה שיעור ההחזקה הגדל ביותר של גורם פרטי במניות בזק.
[8] צ'רנוי נתון תחת התיוג החברתי "אוליגרך רוסי" שהקשריו, בדרך כלל, אינם חיוביים. גם בהנחה שזאבי, צ'רנוי ורום לא ידעו על חקירה פלילית כלשהי או חשדות פליליים כנגד צ'רנוי, היה להם חשש שמשרד התקשורת לא יאשר ל"אוליגרך רוסי" רכישת אמצעי שליטה בחברת תשתית חשובה והוא הדין בגורמי המימון הבנקאיים.
[9] המאשימה רואה בעסקה זו התגבשות של עסקת שותפות ברכישת מניות בזק או אמצעי שליטה בבזק ולא "רק" עסקת מימון ערובת המימון.
[10] הלכה למעשה הופקד סכום ערובת המימון בחשבון פאי בבנק פיבי שוויץ והבנק העמיד ערבות בנקאית, בסכום זה לטובת מאגד הבנקים (לפיכך תכונה ערובת המימון גם : "הערבות הבנקאית").
[11] לפיכך הוסכם שצ'רנוי יהיה רשאי למכור את אופציית הרכישה לצד ג' שיעמוד בתנאים הרגולטוריים.
[12] הלכה למעשה עסקת המניות ועסקת האופציה לא היו נטולות סיכונים. ההלוואה שהעמיד מאגד הבנקים הייתה ללא זכות חזרה אל הלווה (Non recourse). המניות שנרכשו שמשו לה כבטחה יחידה. מכאן שבמקרה של כישלון (default) בפירעון ההלוואה רשאי הבנק לחלט את הבטוחה וזאבי ייחשף לתביעת צ'רנוי להחזרת כספי ערובת המימון בצירוף הפרמיה המוסכמת. בתביעה זו עשוי צ'רנוי להיתקל בקושי גדול נוכח היעדר כל בטוחה להלוואה שנתן לזאבי. התרחיש האפוקליפטי הזה התממש. נוכח ירידה חריפה בשער המניות "קרא" מאגד הבנקים להלוואה ובשלב מסוים חילט את המניות. זאבי וצ'רנוי נקלעו למאבק (אזרחי) איתנים חריף בעניין החזר כספי ערובת המימון.
[13] עדים רבים מסרו עדותם במשפט מהם עדי מפתח שניצבו על דוכן העדים משך ישיבות משפט רבות. הוצגו גם יותר מ-1000 מוצגים (מסמכים שונים, מהם קצרים ומהם ארוכים. אילו הייתי צריך להתייחס לדברי כל עד ועד ולהצביע על כל מסמך, הייתה הכרעת הדין משתרעת על פני מאות ואולי אלפי עמודים. כדי להשיג "שליטה" יחסית בהיקף הכרעת הדין ובדרך גיבושה וכדי להקל על המעיין בה נקטתי שלושה אלה: ראשית, ככל הניתן נמנעתי מציטוטי דברים. ציינתי את העיקר והפניתי אל המקור. שנית, בנסיבות של ריבוי עדויות בהקשר לנקודה מסוימת הוא ריבוי התבטאויות מפי עד בהקשר לנקודה מסוימת, הפניתי לדברים של מקצת העדים או למקצת הדברים מפי עד מסוים. שלישית, נסמכתי על ציטוטי דברים מפי עדים כפי שנזכרו בסיכומי הצדדים. פניתי לעיון בעדות המקורית רק כאשר נמצאו הבדלי גרסה בין דברי עד כפי שנכללו בסיכומי התביעה לבין דברי עד כפי שנכללו בסיכומי ההגנה או כאשר נוסח הציטוט לא הלם את הגיון עדותו הכולל (לכן אם חל שיבוש באזכור דברי עד או מסמך בסיכומי הצדדים, ייתכן שהשיבוש שורבב, מבלי דעת, אל הכרעת הדין. מן הניסיון הלא מבוטל שרכשתי בהכרעות דין בתיקי "משפט רבא" ההסתברות של משגה קריטי במתכונת האמורה קטנה ביותר).