המאשימה חוזרת על טענות אלו גם במסגרת הסיכומים. אדרי יצר מצג שווא והוא שהמסחר בניירות הערך בימים לפני המכרז יהיה תקין, בעוד שבפועל פסגות ודויטשה תיאמו פעולות גם בזירת ה-MTS. האוצר יכול היה להניח כי הפעילות הערה הינה תוצאה של שחקנים רבים הנערכים למכרז - מחשבה אשר לא היתה מגובה במציאות. יחידת ניהול החוב לא היתה מודעת לכך שהנאשמים פועלים במסחר במטרה להשפיע על שערי ניירות הערך המשתתפים במכרז.
- בסיכומיה מעלה המאשימה מצג שווא נוסף שהוצג על ידי אדרי - היא מפנה לשיחה של אדרי עם נציגי יחידת החוב במשרד האוצר. אדרי הציג מצג לפיו פסגות ייגשו למכרזי ההחלף בשם
--- סוף עמוד 148 ---
לקוחות המחזיקים באג"ח 5501, בעוד שבפועל פסגות, באמצעות חשבון הנוסטרו שלה, החזיקה בכשליש מהערך המונפק של נייר הערך, כ- 3 מיליארד ע"נ. בשיחה שקיים עם יוסי שטיינברג ביום 27.8.2007, מסביר אדרי למר שטיינברג כי הוא פועל בשם לקוחות רבים ויש חשיבות להחלפת נייר הערך המסויים לשוק (ת/101).
אדרי לא חושף כי הוא פועל גם בשם הנוסטרו ובעצם יוצר רושם כאילו הוא מייצג קבוצה רחבה של סוחרים, בכך הוא יוצר מצג שווא בפני בני שיחו. המאשימה טוענת שמנגנון תמחור המחירים של השוק בנוי על ריבוי שחקנים והערכותיהם לגבי שווי הניירות והוא מאבד חלק ניכר ממשמעותו שעה שמדובר בעמדת גורם אחד בלבד, לכן המידע בדבר פוזיציה ענקית באג"ח 5501 הוא, לגישת המאשימה, מידע רלוונטי שהוסתר מהאוצר במכוון לצד מצג שווא פוזיטיבי בדבר לקוחות רבים שמעוניינים להחליף אג"ח 5501.
- נאשמים 1-2 טוענים כי לא התקיים היסוד העובדתי ביחס לעבירה זו, יסוד הכולל שני רכיבים: הצגת טענה כוזבת, היינו מצג שווא והשני קבלת "דבר" מכוח אותה טענה. המאשימה לא הוכיחה כי הציגו טענה שאיננה אמת ויצרו תמונה עובדתית שקרית אצל האוצר, עליה התבססה החלטת האוצר במכרז ההחלף. המאשימה לא יכולה היתה להראות כי הציגו מצג שאיננו אמת משום שפעילות פסגות בימי המכרז התבססה על הערכות כלכליות ופעילותה היתה פעילות לגיטימית בהתבסס על הערכות אלו.
בנוגע לרכיב ה"דבר", טוענים נאשמים 1-2 כי בכתב האישום טענה המאשימה שה"דבר" שנתקבל היה רווחי עתק שהוערכו במיליוני ש"ח על חשבון המדינה ויתרון בלתי הוגמן ומרמתי במכרז (ס' 38-39 לכתב האישום) בעוד בסיכומיה טוענת היא ש"הדבר" היה "הנחת דעת" של משרד האוצר וכי עצם הפגיעה בחופש הבחירה וההחלטה המושכלת של המרומה הוא הנזק שנגרם למרומה (ס' 50 ו-55 לסיכומים). לגישת הנאשמים מדובר בטענה חדשה שעלתה אך בסיכומים והיא אף לא הוכחה. האוצר רק הפיק יתרון מקבלת הצעת פסגות במכרז אשר ניתנה במחירים אטרקטיביים וגבוהים יותר משל יתר המשתתפים ומכרז ההחלף הבטיח למשרד האוצר שיקול דעת מלא עד לסגירת המכרז ולאחריו בשאלה האם להחליף ובאילו כמויות.
- הנאשמים מוסיפים כי המאשימה לא הוכיחה קשר סיבתי בין מצג השווא לבין קבלת ה"דבר", היא גם לא הביאה "מרומה" ממשרד האוצר שהיה שותף רלוונטי להחלטה במכרז ההחלף ממנו ניתן ללמוד על השיקולים שעמדו בבסיס החלטת האוצר, המאשימה העידה רק את מר סדובסקי אשר עדותו איננה רלוונטית מאחר שהיה מנהל יחידת החוב רק החל משנת 2008 ולא במועד מכרז ההחלף, הוא אף לא היה חלק מהתחקיר שנעשה לאחר המכרז. הנאשמים טוענים כי בחקירתו הנגדית אישר סדובסקי כי מספר שיקולים הם שמנחים את משרד האוצר בהחלטתו במסגרת מכרז ההחלף, ולא המחירים בבורסה לבדם. הנאשמים מפנים לע"פ 281/82
--- סוף עמוד 149 ---