אבו חצירא נ' מדינת ישראל 673 (7.8.1983) שם זוכה הנאשם מעבירת קבלת דבר במרמה וכן לע"פ 4190/13 סמואל נ' מדינת ישראל 1, 26 (18.11.2014) שם נקבע כי קיומו של קשר סיבתי אינו טעון הוכחה בעדות מילולית דווקא אלא עשוי להשתמע גם מהנסיבות המוכחות במשפט, נסיבות אשר בענייננו אין בהן כדי לתמוך בטענת המאשימה.
הנאשמים טוענים כי לא ניתן להתגבר על החסר הראייתי בהבאת עד שאינו רלוונטי לימי המכרז זאת משום שהייחודיות במנגנון מכרז החלף היא מידת שיקול הדעת הרחבה הנתונה למשרד האוצר. נאשמים 3-4 טוענים אף הם כנגד העובדה שרשות ניירות ערך לא טרחה לחקור את ה"מרומה", משמע אחד מחברי הוועדה ובעיקר את מר עדי שחף מנהל החוב בתקופה הרלוונטית, אלא דווקא את סדבוסקי אשר החל תפקידו באוצר כשנה לאחר המכרז.
- לטענת הנאשמים אף היסוד הנפשי של העבירה, שמשמעו הלך נפש של ידיעה שאותה טענה אינה אמת, או הלך נפש של אי אמון באמיתות הטענה המלווה את הצגת הטענה הכוזבת, לא התקיים. בנוסף, נדרשת מודעות של המציג לאפשרות התרחשותה של התוצאה המזיקה כפועל יוצא מן המצג. הנאשמים לא פעלו במטרה להשפיע על השער בדרכי תרמית, הם כלל לא האמינו כי ניתן להשפיע על שוק האג"ח יותר מהשפעה נקודתית בכל פעולה.
- הנאשמים מוסיפים כי משרד האוצר לא ישב בחיבוק ידיים אלא פעל באופן אטקיבי בפיקוח על השוק ובקשר ישיר עם הפעילים. כך מספר ימים טרם המכרז שוחח יוסי שטיינברג עם אדרי תוך התעניינות בהתעניינות בשוק בקשר עם המכרז (ת/8א), לאחר הגשת ההצעה של דויטשה התקשר נציג האוצר לנבון וביקש לוודא גודל הסכומים (ת/8כז). גם בתום מכרז ההחלף התקשר עדי שחף, מנהל יחידת החוב, להתקשר לנבון ולשבחו (נ/186). מעורבות זו שוללת טענת מרמה. הנאשמים מפנים לשיחות ת/102 ות-101 בין אדרי לאנשי האוצר מהן עולה לטענתם כי האוצר ידע בדבר מעורבותו של אדרי בשוק האג"ח ומעורבותו, על אף שלא ידע שפועל כנוסטרו.
- נאשמים 3-4 טוענים אף הם כי לא מתקיים רכיב ה"מרמה" שכן לא פעלו באופן תרמיתי אלא משיקולים כלכליים. הם שבים על טענתם כי המסחר של דויטשה בימים 3.9 ו-4.9 בוצע בזירת ה-MTS המנוטרת על ידי האוצר, כאשר הם יודעים שמשרד האוצר, הוא ה"מרומה" לכאורה" בוחן את מעשיהם. לא יעלה על הדעת שסוחרים מתוחכמים כדויטשה יבחרו לבצע מעשה מרמה בצורה שתקל כל כך על גילוי המהלך.
כן טוענים כי גם לא היה "מרומה". האוצר היה חשוף לכל פעולות דויטשה וגם לרציונאל שעמד מאחוריהן והוא כניסה לשורט לפני המכרז.על בסיס אלה קיבל האוצר החלטה מודעת, מושכלת ורציונאלית. גם פעילות דויטשה בחצי השעה האחרונה לפני המכרז בה נמכרו 80 מיליון ע"נ היתה חשופה בפני האוצר, לכן לא יתכן כי האוצר רומה.