--- סוף עמוד 161 ---
של ממש, ואין להסתפק בהסקת הכוונה אך מתוך מודעותו של פלוני למעשה; היינו, אין להחיל את הלכת הצפיות בכל הנוגע לעבירת המניפולציה".
- ודוק, כפי שציינתי בעניין מליסרון במחוזי (פסקה 104), על המטרה להשפיע על שער נייר הערך לקבל ביטוי כלשהו בעולם המעשה ולהיות מוכחת בראיות, שכן המטרה לא נבחנת בחלל ריק אלא על פי אינדיקציות שיש להן בסיס התנהגותי כלשהו.
- עוד יצוין כי המניע לביצוע העבירה (אישי, כלכלי וכו') אינו חלק מיסודות העבירה, דהיינו כדי להרשיע בעבירה אין צורך להראות כי לנאשם היה מניע, אולם במניע יש כדי להוות, במקרים מתאימים, ראיה נסיבתית להוכחת העבירה, בדגש על רכיב הכוונה. כך למשל, ככל שניתן להצביע על מניע ברור יותר להשפעה מלאכותית על השער יהיה בכך כדי להצביע על תכלית תרמיתית לפעולותיו (ראו עניין מליסרון, פסקה נ"ט; עניין מליסרון מחוזי, פסקה 105; עניין גרינפלד, פסקאות 45-46).
עירוב מטרות
- לאחר שעמדתי לעיל על דרישת ה"כוונה" בעבירת המניפולציה, ברי כי במקרה בו כל כוונתו של הנאשם בפעולות המסחר שביצע היתה להשפיע על שער נייר הערך הרי שמתקיים היסוד הנפשי של העבירה, אותה דרישת "כוונה". אולם, מה הוא הדין במקרה בו לנאשם היו מספר כוונות בביצוע פעולותיו, מצב של "עירוב מטרות" בו לכוונתו התרמיתית של הנאשם להשפיע על שער נייר הערך נלוותה גם מטרה אמיתית ולגיטימית מבחינה כלכלית? לשון אחר, כיצד קיומה של מטרה לגיטימית, לצד מטרה תרמיתית, משפיע על פליליות המעשה?
הפסיקה בנושא עירוב המטרות לאורך השנים היתה לא אחידה ולא נקבעה הלכה ברורה. לסקירה רחבה אודות הפסיקה והספרות בנושא עירוב מטרות ראו עניין מליסרון מחוזי, פסקאות 107-117 וההפניות שם.
בעניין מליסרון מחוזי הבעתי דעתי כי במקרה של "עסקה אמיתית" (פעולה שלכאורה היא מותרת אך המטרה שמאחורי הפעולה היא שהופכת אותה לאסורה) על מנת להגשים את תכלית האיסור שבסעיף 54(א)(2)לחוק ניירות ערך, יש לבחון אם ההשפעה על השער היתה תוצר לוואי של פעילות המסחר בלבד או שמא הנאשם פעל באופן שנועד להשפיע על השער. רוצה לומר, אף אם לנאשם היתה מטרה כלכלית לגיטימית במסגרת פעולת המסחר שביצע הרי שכל עוד פעולה זו לוותה במטרה נוספת והיא להשפיע על השער של אותו נייר ערך - יש מקום להרשיעו.
--- סוף עמוד 162 ---
- גישה זו אומצה על ידי בית המשפט העליון בערעור בעניין מליסרון אשר קבע, פה אחד, כי אין חשיבות לכך שלצד כוונה תרמיתית היתה לנאשם גם מטרה לגיטימית, קיומה של מטרה לגיטימית לצד המטרה התרמיתית איננו מכשיר את אותה פעילות תרמיתית ואין כל חשיבות לשאלה איזו מן המטרות מרכזית או דומיננטית יותר [ההדגשות שלי, ח.כ.]:
"בעיניי ובמובהק אין חשיבות ממשית לשאלה אם היתה לפעולה גם מטרה לגיטימית. זיהום הפעולה על-ידי המטרה המרמתית מגבש את היסוד הדומיננטי של השפעה בדרכי תרמית (...) בעבירת המניפולציה, כאשר נאשם פועל במטרה להשפיע על השער, הוא גורם הן נזק מוחשי כתוצאה משיבוש תמחורו של נייר הערך הקונקרטי, והן נזק לערך המוגן שבבסיס עבירת המניפולציה, דהיינו שמירה על תקינותו של שוק ההון. נזקים אלה נגרמים אף כאשר ישנה כוונה כלכלית לגיטימית הנלווית לכוונה התרמיתית, ואף במקרים בהם אלמלא הכוונה הכלכלית הלגיטימית לא היה מבצע הנאשם את ההשקעה.