לדויטשה בנק את אג"ח 5501 כאמצעי תשלום ("שקל לשקל") וזאת לפי צרכי דויטשה בנק וללא כוונת רווח או כוונת הפסד על נייר ערך זה. באשר למכירות בחסר טוען וינטראוב כי מדובר בטכניקת מסחר מקובלת ולגיטימית במסגרת היערכות למכרז החלף. עוד טוען וינטראוב כי לא היתה כל זיקה ישירה בין רווחי הנוסטרו של דויטשה בנק לבין התגמול האישי שלו.
- וינטראוב כופר בטענה כי הנאשמים פעלו באופן המיוחס להם בכתב האישום בידיעה כי קיימת השפעה הדדית בין זירת ה-MTS לבין הבורסה, לשיטתו אין כל קשר בין ההשפעה ההדדית הקיימת בין זירות המסחר, השפעה המהווה מרכיב ידוע ושיקול לגיטימי ואינהרנטי בפעילותם של עושי שוק, לבין פעילות מרמתית כלשהיא.
- כן כופר וינטראוב בטענת המאשימה בנוגע למידת השפעתן של עסקאות דויטשה בנק על שער אג"ח 217, וטוען כי הסיבות לתנועות בשער אג"ח 217 הן רבות מאוד וכי כל ניסיון לברר לאחור את מידת ההשפעה של מסחר ספציפי בנייר ערך נזיל כל כך הוא ניסיון עקר. הוא מוסיף כי גורם אפשרי לירידת השער של אג"ח 217 היה דווקא מכרז רגיל, הנפקה של נייר זה יום לפני מכרז ההחלף - בהיקף 750 מיליון ש"ח ובתוספת גרין שו. וינטראוב טוען כי פעולות המסחר שבוצעו על ידו נבעו משיקולי מסחר לגיטימיים, ומעבר לכך, חלק ניכר מפקודות המכירה של דויטשה בנק בזירת ה-MTS ביום שלפני מכרז ההחלף היו מוסתרות באופן המיועד דווקא למנוע השפעה על השער.
אישום שני
- אדרי טוען כי הצגת העובדות באישום השני אינה נכונה וכן טוען כי כל פעולות המסחר של חשבון הנוסטרו בקשר לאג"ח דלק נדל"ן סדרה ה' היו פעולות לגיטימיות אשר בוצעו מתוך שיקולים כלכליים לגיטימיים, והכל ללא כונה להשפיע על שער האג"ח בדרכי תרמית.
- בן דוד כופר באישום זה, הוא טוען כי כלל פעילות נאשמים 1-2 באג"ח דלק נדל"ן נעשתה בתיאום מלא ויידוע שוטף של מנהלי הנאשמים 1-2 בפסגות וחוזר כי הנאשמים פעלו בהתאם לדין במסגרת תפקידם כסוחרים על מנת להשיא את רווחי פסגות, וכופר בטענה כי פעלו במטרה להעלות את שער האג"ח בבורסה בדרכי תרמית.
אישום שלישי
- אדרי מכחיש כי השתמש בנוסטרו פסגות לצרכיו האישיים, לטענתו טובת פסגות היא שעמדה לנגד עיניו לכל אורך הדרך, כל פעולות המסחר בחשבונותיו הפרטיים היו לגיטימיות ובהתאם לדין, וכן בהתאם להסכם בינו לבין פסגות. כמו כן מוסיף אדרי כי כל פעולות המסחר בבורסה
--- סוף עמוד 22 ---