רכישות מדורגות כדי ליצור מצג שהנייר "מתעורר". הדבר מתחזק נוכח רכישות נוספות בשערים גבוהים שביצעו הנאשמים לקראת סוף המסחר לאחר ביצוע העסקה.
- המאשימה טוענת כי שעה שהוסכם שהעסקה תבוצע בבורסה, הרי שהזרמת פקודות קניה ומכירה ב-25, כאשר השער בבורסה הוא 17, היתה מביאה לרכישה של דלק את ההיצעים בספר עד ל-25 ורק אז למפגש בין הצדדים. מכאן שכדי להביא למפגש בין הפקודות יש לרכוש את כל ההיצעים שבספר עד ל-25.
- בכל הנוגע למניעים מפנה בסיכומיה המאשימה לסעיפים 5 ו-13 לכתב האישום (האישום השני) וטוענת כי אין כל הרחבה בסיכומיה בעניין זה. עוד היא מוסיפה כי מכיוון שכתב האישום עוסק בעובדות ולא בראיות הרי שאין חובה לכלול בתוכו את המניע למעשים, אשר מהווה ראיה נסיבתית ולא אחד מרכיבי עבירת התרמית.
פעילות המסחר בימים שלפני העסקה
- המאשימה מפרטת את נתוני המסחר הרלוונטיים לאישום זה:
- 28.12.2008: בבוקר עמד שער האג"ח על 17.34. חשבון הנוסטרו רכש באותו יום כ-5 מיליון ע"נ, שהיוו 77.32% מהקניות בשלב הרציף ו-100% מהקניות בנעילה (ת/6 נספח ד'). במהלך המסחר הביאו פסגות את שער הנייר לשיא של 23.79 (עליה של כ-30% בתוך שעת מסחר אחת), בסוף יום המסחר נסגר השער על 19.79 (ת/16א).
- 29.12.2008: בתחילת היום עמד השער על 19.79. נוסטרו פסגות רכש כ-625,000 ע"נ שהיו 34% מהקניות בשלב הרציף (ת/6 נספח ה'), וביצע גם מכירות מעטות. בסוף יום המסחר נסגר שער האג"ח על 21.19 (ת/16ב).
- 30.12.2008: השער עמד על 21.19. נוסטרו פסגות רכש באותו יום כ-3.5 מיליון ע"נ שהיו כ-55% מהקניות בשלב הרציף וכ-99.3% מהקניות בשלב הנעילה. בסוף יום המסחר נסגר שער האג"ח על 22.32 (ת/6 נספח ו', ת/16ג).
- 31.12.2008: השער עמד על 23.32. עד מועד ביצוע העסקה רכש נוסטרו פסגות כ-2 מיליון ע"נ שהיו 58% מסך הקניות עד אז, רכישות שהביאו את השער ל-24.54 בסמוך למועד העסקה (ת/6 נספח ז', ת/16ד). במהלך שלושה וחצי ימי מסחר הושלמה עליה של כ-47%. לאחר ביצוע העסקה ולאחר שהשער ירד המשיכו הנאשמים בביצוע רכישות שהעלו חזרה את השער.
כוונה להשפיע
--- סוף עמוד 215 ---
- ההשפעה בפועל - המאשימה מציינת כי רכיב ההשפעה לא נותר במחלוקת, הנאשמים הסכימו שפעילותם השפיעה על השער (פ' 12.2.2015 עמ' 1833 ש' 19 - עמ' 1834 ש' 6). המומחה מטעם המאשימה התייחס אף לנושא זה.
- לגישת המאשימה על הכוונה להשפיע על שער האג"ח ניתן ללמוד מביטויי כוונה מפורשים בשיחות המוקלטות; הודאות בן דוד בחקירותיו ברשות ניירות ערך; היעדר היגיון בביצוע רכישות נוכח החלטה מפורשת לצמצם את הפוזיציה באג"ח תוך מתן משקל למניע כראיה נסיבתית; היעדר היגיון פנימי בגרסאות הנאשמים בבית המשפט.
- המאשימה מציינת שיש לדחות את "טענת הטרייד" - טענת ההגנה של הנאשמים לפיה היה כדאי להם לרכוש במחיר נמוך מ-25 נוכח הסיכום בעסקה על מחיר של 25 - אף אם ימצא בה היגיון כלכלי היא איננה הגיונית נוכח הרצון המפורש שנלמד מהשיחות לצמצם את הפוזיציה בנייר.
- המאשימה מפנה לשיחות מוקלטות מהן עולה לגישתה כוונה להשפיע על השער (ת/10יד, ת/10יב).
כן היא מפנה לחקירתו של בן דוד ברשות ניירות ערך וטוענת כי הודה שם במפורש כי ביצע קניות באג"ח במטרה להעלות את שערו, אולם לאחר שפגש בעו"ד לראשונה נמנע שוב מלהודות בכוונה להשפיע והקפיד לציין כי ההשפעה היתה תוצאה ולא כוונה.