כן מפנה המאשימה לנתוני המסחר וטוענת כי הכוונה נלמדת מהחלטות המסחר של הנאשמים בשילוב היעדר היגיון בגרסאותיהם. המאשימה טוענת כי לא היה היגיון בביצוע הרכישות באופן מדורג, היא מתייחסת בהרחבה לטענת ה"טרייד" של הנאשמים וכן לנתוני קניות לאחר סגירת העסקה המהוות גם הן לשיטתה ראיה לכוונה להשפיע על השער. טענות אלו יופרטו בהרחבה בתת פרק נתוני המסחר.
- בנוסף טוענת המאשימה להיעדר תום לב של אדרי אשר נלמד מכך שנמנע מלפנות ליועצת המשפטית של פסגות באשר לתקינות הרכישות.
במהלך ההליך הגיש אדרי שתי שיחות שקיים ביום 10.12.2008 עם היועצת המשפטית של פסגות, עו"ד ליטל יקיר, באחת מהן (נ/91ב) ביקש להתייעץ האם בזמן משא ומתן עם דלק לקראת העסקה הוא רשאי לסחור באג"ח זה בבורסה, הוא טען שהיא ככל הנראה חזרה אליו ואישרה לו שהוא יכול להמשיך לרכוש במהלך המשא ומתן כל עוד העסקה לא נסגרה. לגישת המאשימה, אדרי הבין שמדובר בעסקה מהותית לדלק נדל"ן שתחייב דיווח מיידי ולכן עלתה סוגיית מידע פנים, הבנה שבוודאי היתה לאדרי ביחס לעסקה נשוא אישום זה.
--- סוף עמוד 216 ---
נתוני המסחר
- המאשימה מציגה בסיכומיה את טענת הנאשמים כי מרגע שהוגדר שהעסקה תבוצע בבורסה, ומאחר ודלק נדל"ן הסכימה לרכוש רק 20 מיליון ע"נ, היה ברור שהמכירה נטו לא תוכל להיות בהיקף של 20 מיליון ע"נ אלא פחות נוכח ההיצעים הקיימים במחירים שבין 17 (מחיר השוק) ל-25 (מחיר העסקה). הנאשמים טענו כי במצב דברים זה יש שתי אפשרויות: האחת, שדלק נדל"ן תבצע את העסקה ותרכוש תחילה את כל ההיצעים עד למחיר 25, כך שבמפגש עם הוראת פסגות העסקה תהיה בהיקף שהוא ההפרש בין 20 מיליון לבין כמות ההיצעים; השניה, שפסגות היא שתרכוש את ההיצעים עד למחיר 25 והעסקה מול דלק נדל"ן תהיה בהיקף של 20 מיליון. כך או כך העסקה תהיה בסכום 20 מיליון פחות ההיצעים הקיימים עד למחיר 25.
המאשימה לא חולקת על הטענה כי משמעות ההחלטה שהעסקה תהיה בבורסה היא שפסגות תוכל למכור נטו פחות מ-20 מיליון.
- המאשימה טוענת כי החלטת הנאשמים לבצע את הרכישות שלהם בבורסה באופן מדורג על פני מספר ימים, ולא באופן חד פעמי בסמוך לעסקה עם דלק נדל"ן מוכיחה שמטרת פסגות היתה להעלות את השער, זאת מתוך חשש שללא השוואת מחיר השוק למחיר העסקה דלק נדל"ן לא תסכים לבצעה. לו פסגות היתה רוכשת את ההיצעים הקיימים סמוך לפני הזרמת ההוראה של דלק היא היתה נאלצת לרכוש את הכמות המינימאלית שניתן, דרך פעולה שתואמת את רצונה למכור כמות גדולה ככל הניתן של הנייר. רכישות מדורגות בשערים עולים, על פני מספר ימים, מזמינות מוכרים נוספים בשערים עולים ומובילות להגדלת הכמות הנרכשת. לטענתה (סעיף 62 לסיכומים) לו הקניות היו מבוצעות ביום אחד די היה לרכוש כ-5 מיליון כדי לנקות את כל ההיצעים ממחיר של 17 ל-25. הבחירה של פסגות לבצע את הפעילות באופן מדורג המזמין היצעים נוספים היא ראיה נוספת לכך שהנאשמים רצו להשפיע על השער, כדי למנוע חשש שדלק נדל"ן לא תעביר את העסקה. כלומר, גם אם ההחלטה לבצע את העסקה בבורסה חייבה רכישה מסוימת של ההיצעים הרי שלא היה הכרח ברכישת כמות גדולה של 10 מיליון על פני מספר ימים.
- ביחס לטענת ה"טרייד" של הנאשמים, היא הטענה כי כל קניה במחיר פחות ממחיר העסקה היתה כדאית, מעלה המאשימה מספר טענות: ראשית, טענת הטרייד לא הוצגה על ידי אדרי בחקירות באותו האופן כפי שהוצגה בבית המשפט (פ' 12.2.2015 עמ' 1848 ש' 14 - עמ' 1852 ש' 8); שנית, מדובר בטענה נטולת היגיון נוכח רצונה של פסגות לצמצם את הפוזיציה בנייר ולא להגדילה; שלישית, אף המומחה מטעם המאשימה, מר אביצור, לא אישר בחקירתו הנגדית שמדובר בטענה הגיונית (פ' 14.12.2014 עמ' 547 ש' 2-10); רביעית, טענת הטרייד מניחה שהעסקה עם דלק נדל"ן היתה סגורה, וככל שהעסקה לא היתה סגורה הרי שהרכישות הללו
--- סוף עמוד 217 ---