לרכוש את הנייר, כך בינואר-מרץ 2009 רכשה פסגות כ-35 מיליון ע"נ נוספים (ומכרה כ-15 מיליון) (נ/173) והאחזקה בפוזיציה נמשכה בפועל לכל הפחות שנה נוספת. הקניות המאוחרות מוכיחות כי לא נדרש צמצום האחזקה בדלק נדל"ן, כך העיד גם בן דוד (פ' 15.2.2015 עמ' 2072 ש' 1-3).
הנאשמים שוללים את הטענה כי מה שעמד ביסוד העסקה היה הצורך בצמצום הפוזיציה וכי אדרי פעל בניגוד להחלטה זו. כמו כן, כמפורט לעיל, הרי שלא היה "צורך" בצמצום הפוזיציה והמשך האחזקה בנייר היה על דעת ההנהלה ובאישורה.
- הנאשמים מציינים כי במהלך דצמבר 2008, עובר לעסקה נשוא כתב האישום, נוהלו משאים ומתנים בין פסגות לבין דלק נדל"ן בנוגע לשתי עסקאות פוטנציאליות, בשתיהן דובר על מחיר גבוה ממחיר השוק, מה שמלמד על כך שלא היה קושי במחיר שסוכם בעסקה דנן. עוד טוענים הנאשמים כי בעסקאות מסוג "ביי בק" (רכישה חוזרת של חברה את האג"חים של עצמה) בכמות גדולה נהוג ומקובל שחברה תשלם מחיר גבוה ממחיר השוק, בוודאי במצב של סחירות מוגבלת של הנייר וכשמדובר בכמות גדולה (פ' 8.2.2015 עמ' 1518 ש' 16-21). הטענה נתמכת גם בדבריו של ערן מיטל, ששימש באותה עת יועץ מיוחד של דלק נדל"ן וביצע את העסקה בפועל, בחקירתו ברשות, שם גם ציין מר מיטל כי העסקה היתה מצוינת לדלק נדל"ן וכי תמך בה ובעסקאות רכישת אג"חים.
הנאשמים טוענים כי העסקה היתה עסקה טובה עבור דלק נדל"ן וכי הדברים באו לידי ביטוי גם בשיחה עם מר רוז'נסקי מיום 10.12.2008 (נ/89). כן הם מפנים לכתבות עיתונות אשר תומכות בטענה.
- אדרי העיד כי היה לו "יחס דואלי" כלפי הנייר - מחד, היה מעוניין להקטין את הפוזיציה עקב הירידות החדות בשער ולצמצם סיכונים, מנגד האמין שצבירת הנייר עשויה להוביל לרווח בסופו של דבר, המחיר ירד כל כך עד שהאחזקה הפכה להיות שולית יחסית לכלל אחזקות הנוסטרו, אדרי האמין שהמחיר עשוי לעלות. הוא אף הסביר בחקירתו כי במידה מסוימת העסקה נועדה לקבל "סיגנל" חיובי מהחברה לאמונה שלו בחברה ובתפקוד שלה.
הנאשמים מפנים לשיחות שונות מהן ניתן לגישתם ללמוד כי לצד הירידות אדרי האמין בנייר, סבר שהוא צפוי לעלות בשנה הבאה ושהוא שווה הרבה יותר (נ/92, נ/94, נ/98).
- עוד טוענים הנאשמים כי מכיוון שדובר היה בעסקה טובה לדלק נדל"ן (תוך שמפנים הם לחקירתו של מר ערן מיטל ברשות ניירות ערך ולעדותו בבית המשפט) לא היתה בעייתיות בכך שמחיר העסקה היה גבוה ממחיר השוק.
--- סוף עמוד 222 ---
- המאשימים מתנגדים לטענה כאילו הסכמת רוז'נסקי לעסקה הושגה באיומים ונכפתה עליו. טענה זו מקוממת שעה שרוז'נסקי כלל לא נחקר בנושא. כמו כן השיחה שהתקיימה בין אדרי לבין רוז'נסקי ביום 25.12.2008 איננה חלק מחומר הראיות והמאשימה מתבססת על שיחה שהתקיימה בין אדרי לבין ורמוס בה מספר אדרי לורמוס אודות תוכן השיחה עם רוז'נסקי (ת/10ה). לטענתם בשיחות אחרות שהתקיימו בין אדרי לבין רוז'נסקי (נ/89) עולה שהשניים התנהלו כצדדים חופשיים, התגמשו במסגרת המשא ומתן, כאשר בשיחה ת/10ה אדרי כועס על רוז'נסקי כי "משך זמן" ולא חזר אליו, וכן מתרברב הוא בפני ורמוס על הקו התקיף בו נקט.
אין גם כל מקום לטענה כי אדרי סבר שלדלק נדל"ן יש קושי תזרימי לבצע את העסקה, טענה זו נסתרת בשיחות (נ/89), ואדרי אף העיד על כך (פ' 12.2.2015 עמ' 1865 ש' 6-29). לכן אין גם מקום לטענה כי אדרי וורמוס חששו שדלק נדל"ן על סף חדלות פירעון.
- ביחס לטענה שדלק נדל"ן חששה ממראית עין של העדפת נושים - מדובר לגישת הנאשמים בטענה חסרת ביסוס עובדתי, החברה ביצעה אותה עת רכישות חוזרות נוספות, אף העד מיטל העיד שהעסקה היתה בקנה מידה מינורי ביחס להיקף האג"חים הכולל של דלק נדל"ן, לכן לא היה חשש מהעדפת נושים מנושיה האחרים (במ/1 עמ' 3 16-20).
- מועד העסקה: הנאשמים טוענים כי העסקה היתה אמורה לשיטתם להתבצע כבר ב-25.12.2008, אותו היום בו סוכמה, לבסוף בוצעה רק ב-31.12.2008, עקב עיכובים של דלק נדל"ן. כמו כן בתחילה דובר על ביצוע העסקה מחוץ לבורסה ולבסוף בוצעה בבורסה. בשיחה ת/10ה ציין אדרי בפני ורמוס כי "עוד היום מתקשר אליי בנאדם ועושה איתי עסקה". ביחס ליום 28.12.2008 מפנים הנאשמים לשיחה נ/99 בין אדרי לבין שי ירון ולגישתם עולה ממנה שאדרי סבור שהעסקה תתקיים למחרת. בנוגע ליום 29.12.2008 מפנים הנאשמים לנ/23, שיחה בין אדרי לבין חני (מזכירה בדלק נדל"ן) שם הוא מבקש להעביר פתק לערן מיטל בו נכתב בין היתר כי "העסקה צריכה להתבצע היום", מה שמראה שאדרי היה מעוניין לבצע את העסקה וכעס על העיכוב. כלומר, העסקה סוכמה ביום 25.12 ואמורה היתה להתבצע באופן מיידי, בניגוד לאמור בכתב האישום.
הנאשמים לא חולקים על כך שאדרי חשש באופן מסוים שדלק נדל"ן לא תבצע לבסוף את העסקה אולם חשש זה אינו עומד בסתירה להבנה כי העסקה תוכננה להתבצע מידית וכי פרטיה היו סגורים, והדברים עולים גם מעדותו של אדרי (פ' 8.2.2015 עמ' 1517 ש' 27 - עמ' 1518 ש' 6).