פסקי דין

תפ (ת"א) 13643-04-14 מדינת ישראל נ' דוד אדרי - חלק 18

22 דצמבר 2016
הדפסה

ג.       טענת "דברי הרהב": נטען כי בחלק מהשיחות הדברים נאמרו על ידי הנאשמים בהפרזה ובמטרה להתרברב בפני בן השיח, כך בעיקר עת שוחחו עם הממונים עליהם וכן כאשר שוחחו עם לקוחות ורצו לשכנעם כי הם הגורם המשמעותי בשוק. לשיטת הנאשמים, הצורך בדברי הרהב נבע דווקא נוכח אפסיותם אל מול עוצמת השוק והיעדר יכולת ממשית להשפיע עליו. עוד העירו הנאשמים כי דווקא השיחות עם הממונים עליהם מלמדות, פעם נוספת, על העדר כוונה תרמיתית, שכן גם שותפיהם לשיחות לא ראו קושי או מכשול עם הנאמר או כי מדובר בתרמית כלשהי (לראיה, השותפים לשיחות לא הואשמו בדבר, על אף שנחקרו באזהרה). הנאשמים 1 ו-2 טוענים שאין התרברבות במעשה מרמתי פסול אלא התרברבות בכך שהם זיהו את המגמות של השוק ופעלו בהתאם, ובמבחן התוצאה הפיקו רווח לגיטימי כלכלי.

המאשימה מתנגדת לטענה זו, לגישתה לעובד אין אינטרס לרמות את הממונה עליו, מה גם שהממונה יכול לבדוק בקלות את אמיתות דבריו של העובד.

גם בנוגע לטענת דברי הרהב אינני מוצא לנכון להכריע באופן גורף. בהחלט יתכנו מצבים בהם אדם יטה לפאר עצמו ולהתרברב בפני בן שיחו, אולם יש מקום לבחון את הטענה ביחס לכל שיחה לגביה היא נטענת, בהתאם לנסיבותיה, לתוכן הקונקרטי, למועדה ובעיקר בהתייחס לצדדים לשיחה, כך למשל אין טענת התרברבות בפני מתחרה כטענת התרברבות בפני ממונה או מנהל, כאשר ביחס לאחרונים יש משקל ליחסי העבודה ולרמת הפיקוח של המנהל על העובד הטוען כי התרברב בפניו, והדברים יפורטו בהמשך.

לטענת דברי הרהב אתייחס בהרחבה לאחר שאציג ואבחן את השיחות שהתקיימו בין הנאשמים, מדובר בעיקר בנאשמים 1-2, לבין מנהליהם.

ד.       טענת ה"בלוף": טענה נוספת שהעלו הנאשמים היא כי בחלק מהשיחות סילפו דבריהם בכדי לא לחשוף מטרותיהם וכוונותיהם האמיתיות בפני סוחרים אחרים. נטען כי הנאשמים (וסוחרים בכלל) נהגו לעיתים "לבלף" בשיחה או לחשוף תמונה חלקית בלבד של התנהלותם בפני בן שיחם על מנת שלא לחשוף אסטרטגיות פעולה. הנאשמים מפנים לחקירתו של העד אמדו אשר ציין (פ' 9.12.2014 עמ' 312 ש' 17-19): "צריך להבין שגם כל אחד מאיתנו שאנחנו מדברים גם, אז יש קטע גם שהוא אמיתי וגם שהוא טיפה, לבלף את השני. זה, זה משחק כזה, זה מחשק של כל השוק". הבלוף איננו שקר בוטה

--- סוף עמוד  26 ---

אלא הצגת תמונה חלקית, מוטה ואף מטעה, בבחינת "שמירת הקלפים קרוב לחזה". הנאשמים מדגישים כי גם כאשר "בילפו" את בן שיחתם אין המדובר בכוונה תרמיתית להשפיע על השער.

עמוד הקודם1...1718
19...216עמוד הבא