המאשימה סבורה שטענת ה"בלוף" נתפרה לצרכי המשפט ואצל חלק מהנאשמים מדובר בגרסה כבושה אשר איננה מתיישבת עם גרסאות הנאשמים השונות. כך למשל בחקירות ברשות נבון חזר והדגיש כי היה פתוח עם אדרי וכי האחרון הכיר את כל הפוזיציות שלהם ומנגד בבית המשפט נטען כי דויטשה היו דיסקרטיים ביחסים עם אדרי. מנגד, אדרי טען כי איננו משקר ללקוחותיו אלא, לכל היותר משמיט חלקים מהתמונה, כדי שבידי הלקוח לא תהיה תמונה מלאה. משמע, כאשר נבון או סער עודכנו על ידי בן דוד או אדרי, הדברים היו אמת, לכל היותר לא מלאים, אך אמת.
ברי כי בני שיח, בעיקר עת מדובר במתחרים, לעיתים אינם מדברים גלויות ובאופן אשר עשוי לחשוף את מהלכיהם העסקיים, אולם אף בנוגע לטענה זו אין מקום להכריע בה באופן גורף וכוללני, יש לבחון ולהכריע בטענה זו ביחס לכל שיחה לגביה עולה הטענה, הכל בהתאם לנסיבותיה, לצדדים לה, לתוכנה וכיו"ב.
- מפאת חשיבות השיחות ותוכנן להכרעה בתיק אסקור להלן את עיקרי השיחות, לרוב בהתאם לסדרן הכרונולוגי.
שיחות שקדמו לימי המסחר הרלוונטיים ולמכרז ההחלף
- המאשימה הגישה לבית המשפט תמלול שיחה, אשר סומן כ-ת/95, שהתקיימה בין אדרי לבין מנהלו, מר רועי ורמוס (להלן: "ורמוס") ביום 9.8.2007. מדובר במועד אשר קדם בחמישה לימים למועד מכרז ההחלף הראשון שערך האוצר ביום 14.8.2007 ולגישת המאשימה במסגרתה אדרי שוטח בפני ורמוס את תכניתו לפעילות במכרזי החלף:
"דוד: אנחנו מתכננים פה מהלך, שתדע, דרמטי.
רועי: מה זה אומר?
דוד: משהו בנושא של המכרז החלף החדש, שאם יעבוד יכול להיות דרמטי מאוד אפילו.
רועי: מה, מה, תגיד לי בשלוש שורות.
דוד: הרי מה זה המכרז החלף, הם כאילו לא מתייחסים... אין כאן בעצם העברת מזומן, אתה בעצם משלם באגרת חוב עבור אגרת חוב אחרת. אני, התזה שלי אומרת שבנק ישראל בעצם לא מעניין אותו, הוא רוצה להחליק את זה anyway, את ה הוא רוצה להחליף את הפדיון. אז לדוגמה 5501 הוא יהיה מוכן לקחת אותו במחירי שוק, איפה שזה לא יהיה, ולתת אפילו בדיסקאונט מסוים את כל שאר הניירות שבמכרז החלף בכל מקרה. הכוונה היא... כי הוא בעצם לא
--- סוף עמוד 27 ---
רואה בזה בעיה, כי הוא אומר anyway מי שמחליף.. לקח נגיד את ה-5501, נתן לי, ולקח נגיד או צמוד בינוני או שחר וזה מתאים לו. אם זה באמת נכון, התזה הזאת, אז אנחנו נעשה כאן המון כסף. כי אנחנו, ה-5501 אנחנו מחממים אותו ואת כל שאר הניירות אנחנו... אנחנו נתיש אותם.