סבור אני כי קיומה של פוזיציה הפסדית כה גדולה בידי חשבון הנוסטרו, בסמוך לסוף השנה, עולה לכדי מניע להשפיע על שער נייר הערך באופן שיעלה את שווי הפוזיציה.
--- סוף עמוד 244 ---
אך זאת ועוד, הוכחת מניע כרכיב עבירה אינו נחוץ לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים, אך הואיל והצדדים הרחיבו בטיעוניהם בנקודה זו, מסיבה שאינה נהירה לי דיה, מצאתי להתייחס לעניין קיומו של מניע בנדון וזאת למעלה מן הצורך.
ניתוח פעילות המסחר של נוסטרו פסגות בימים הרלוונטיים לאישום
- המאשימה טוענת כאמור כי בימים 28.12.2008-31.12.2008 פעלו הנאשמים באג"ח דלק נדל"ן (סדרה ה') בבורסה במטרה להעלות את שער הנייר. בימים אלה עלה שער הנייר משער של 17.34 לשער של 24.54 ביום 31.12.2008, היינו בתוך שלושה וחצי ימי מסחר הושלמה עליה של 47% בשווי השוק של הנייר.
עובדות חשובות לענייננו הן כי לאחר ביצוע העסקה, באותו היום המשיך חשבון הנוסטרו של פסגות לבצע פקודות רכישה של הנייר וכן בוצעו רכישות נוספות בחודשים שלאחר מכן (נ/173).
- אין מחלוקת בין הצדדים בדבר רכיב ההשפעה בפועל על שער הנייר, הן המאשימה והן הנאשמים מסכימים כי פעילות חשבון נוסטרו פסגות בנייר בימים הרלוונטיים לאישום השפיעה על שערו.
לפיכך בחינת נתוני המסחר באישום זה תיערך בנוגע לרכיב הכוונה להשפיע על השער.
- ניקוי היצעים ברכישה "מדורגת": בפתח הדברים פרק זה אבהיר כי עקב קיומה של העסקה בבורסה (ולא מחוץ לבורסה) הפער שבין שער הנייר בשוק (17) לבין שער הנייר שסוכם (25) חייב רכישת ההיצעים הקיימים בין שני המחירים כדי שפקודת המכירה של נוסטרו פסגות ופקודת הרכישה של דלק נדל"ן יוכלו להיפגש בבורסה. במצב זה ישנן שתי אפשרויות ונראה שהצדדים אינם חלוקים על כך: האחת, שדלק נדל"ן היא שתרכוש תחילה את ההיצעים עד למחיר 25; השניה, שפסגות היא שתרכוש את ההיצעים עד למחיר 25. כך או כך היקף המכירה במסגרת העסקה יהיה נמוך מ-20 מיליון ע"נ, היקף המכירה עליו הוסכם בין הצדדים.
בענייננו נראה שהנאשמים בחרו באפשרות השניה, היינו פסגות היא שרכשה את ההיצעים עד למחיר 25.
המאשימה טוענת כי החלטת הנאשמים לרכוש את הנייר באופן מדורג על פני מספר ימים, ולא באופן חד פעמי בסמוך לעסקה מוכיחה שמטרת הנאשמים לא היתה "לנקות היצעים" אלא להעלות את שער האג"ח. לגישתה, לו פסגות היתה רוכשת את ההיצעים סמוך לפני הזרמת הוראת הרכישה של דלק נדל"ן היא היתה יכולה לרכוש את הכמות המינימאלית שניתן, דרך פעולה זו היתה תואמת את הרצון למכור כמות גדולה ככל הניתן של הנייר. לעומת זאת, רכישות מדורגות על פני מספר ימים מזמינות מוכרים נוספים ומנוגדות למטרה זו. המאשימה