--- סוף עמוד 245 ---
טוענת כי לו הקניות היו מבוצעות ביום אחד די היה לרכוש כ-5 מיליון ע"נ כדי לנקות את כל ההיצעים ממחיר של 17-25, כאשר הנאשמים רכשו בפועל ברכישותיהם המדורגות כ-10 מיליון ע"נ. הבחירה בדרך פעולה זו מהווה ראיה לכך שהנאשמים רצו להשפיע על השער כדי למנוע חשש שדלק נדל"ן לא תעביר את העסקה.
הנאשמים טוענים מנגד כי בין אם הם היו רוכשים את ההיצעים (האפשרות השניה) ובין אם דלק נדל"ן היתה רוכשת אותם (האפשרות הראשונה) שער האג"ח היה מגיע ל-25, מכאן שלא היתה לפסגות כוונה להשפיע על השער. כך אף אישר המומחה מטעם המאשימה (פ' 14.12.2014 עמ' 391 ש' 15-18):
"ש: אוקיי. אז קודם כל הבהרנו שכתוצאה מהעסקה הזו, שהיא סוכמה ולקחנו אותה נתון, השער בכל מקרה היה מגיע ל-25, באותה נקודת זמן שמיד לאחר ביצוע העסקה.
ת: נכון".
המאשימה שוללת טענה זו, לטענתה לא היה די בעסקה מחוץ לבורסה או אפילו בעסקה מתואמת בבורסה במחיר 25 בכדי להעלות את שער הנייר ל-25, על מנת לשכנע שמחיר 25 הוא מחיר שוק היה צורך ברכישות מדורגות ליצירת מצג כאילו הנייר "מתעורר".
הנאשמים דוחים את הטענה כי לא היה הכרח ברכישת כמות של 10 מיליון ע"נ, רכישת סכום זה נעשתה ללא תכנון מראשון, כאשר הנאשמים ביצעו רכישות מדורגות הם לא יכלו לדעת מה תהיה כמות ההיצעים בשערים בין 17-25. כמו כן, כפי שצוין לעיל העיכוב בביצוע העסקה נגרם על ידי דלק נדל"ן והוא למעשה גרם לנאשמים לרכוש יותר על מנת לנקות את ההיצעים.
מתקשה אני לקבל את עמדת המאשימה, לפיה השער לא היה מגיע ל-25 לו היתה מבוצעת עסקה מתואמת בלבד, שעה שהמומחה מטעמה הסכים בחקירתו כי השער בכל מקרה היה מגיע ל-25. כך או כך, נראה כי על מנת שפקודת הרכישה של דלק נדל"ן ופקודת המכירה של פסגות "יפגשו" בבורסה המחיר של האג"ח בבורסה אותה עת נדרש היה להיות קרוב ככל הניתן למחיר המסוכם, 25.
- טענת הטרייד: הנאשמים טוענים כי ברכישות שביצעו בימים 28.12-31.12 הם ביקשו לעשות "טרייד" תוך ניצול הפער בין מחיר השוק למחיר העסקה, היינו רכשו אג"ח בשוק כדי למכור אותה במחיר גבוה יותר במסגרת העסקה.
המאשימה מעלה מספר טיעונים כנגד טענת הטרייד:
ראשית, טוענת המאשימה כי טענה זו לא הוצגה על ידי אדרי בחקירתו ברשות באותו האופן בו הוצגה בבית המשפט (פ' 12.2.2015 עמ' 1848 ש' 14 - עמ' 1852 ש' 8). הנאשמים מתנגדים
--- סוף עמוד 246 ---
לטענה זו, אדרי טוען כי העלה את טענת הטרייד כבר בחקירתו ברשות (ת/1ו גיליון 20 ש' 21-29):