שי ירון: יא אללה.
דוד אדרי: בא לענת לוין אומר לך, 'תקשיבי, מה רצית? לקצר 300 מיליון? הנה, קבלי דרך פסגות אופק באותו יום בלי להשפיע על המחיר'. אתה מבין שזה מעודד אותם לעשות פעולה גדולה בעתיד גם.
שי ירון: בטח.
דוד אדרי: היא אומרת, 'בוא'נה, אני לא משפיעה על השוק, תראה איזה...".
- על אף האמור, חוזר אדרי וטוען כי אין בשיחות אלו בכדי לשנות את העובדה שלא קיימת יכולת אמיתית להשפיע על ניירות ערך מסוג דא.
גרסת הנאשם בחקירות ברשות ניירות ערך ובבית המשפט
- בחקירתו ברשות ניירות ערך הכיר נאשם 1 בכך שהזמנת נייר ערך בעת הנפקה במחיר גבוה מהמחיר שמציע חשבון הנוסטרו פוגעת באחרון (ת/1ב גיליון 8 ש' 19 - גיליון 9 ש' 3):
"ש. האם אתה פועל בחשבונותיך הפרטיים באותם ניירות בהם אתה פועל בחשבון הנוסטרו של פסגות?
ת. לפעמים כן, אני מגביל את עצמי רק שלא לעשות עסקאות עם פסגות חשבון מול חשבון מעבר לכך אין לי כל מגבלה פורמלית ואני גם לא מגביל את עצמי. אני לא אעשה משהו שנראה לי בעייתי.
ש. מה לדוגמא?
ת. אם פסגות קונה גדול בהנפקה, אז אני לא אשתתף באותה הנפקה.
ש. למה?
ת. כי מה שעומד לנגד עיני זה פסגות ואם הפעילות שלי יכולה לפגוע בפסגות אני לא אעשה את זה.
ש. באיזה אופן זה יכול לפגוע בפסגות?
ת. אם פסגות קונה אני לא אקנה מעליה - ואני בכלל לא אגע באותה הנפקה שפסגות השתתפה בה.
ש. מה ביחס למכרזי החלף?
--- סוף עמוד 259 ---
ת. זה עניין אחר - מכיוון שלא ידוע מראש כמה ניירות האוצר ייתן /יקבל אז אני יכול גם להשתתף - ובכל מקרה אני לעולם לא אשים את עצמי מעל פסגות - תמיד ההצעה שלי תהיה יותר נמוכה מפסגות".
המאשימה טוענת כי במקרה דנן אדרי נהג אחרת משטען שיש לנהוג וכי יש בדברים אלו על מנת לקעקע את אמינותו באופן כללי, שכן לשיטתה הוכח שהעדיף את חשבונותיו הפרטיים במקרים נוספים גם כן (ת/113). משנאשם 1 הודה כי נתן לעצמו עדיפות ביחס למחיר הרי שהוכח ניגוד העניינים בו היה נתון (פ' 12.2.2015 עמ' 1892 ש' 31 - עמ' 1893 ש' 3).
בסיכומים מטעמו טען הנאשם כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי כוונתו היתה לאג"ח אשר מטבעה מוגבלת יותר כמותית ולא להנפקת מק"מ. לדידו לא היה כל פסול בהתנהגותו ביחס להנפקת המק"מ.
מלכתחילה אדרי הודה כי חשב שמדובר בהנפקה אטרקטיבית וכי לחץ על הממונים עליו בפסגות להתיר לו לרכוש כמות גדולה יותר מנייר הערך דרך חשבון הנוסטרו (פ' 12.2.1015 עמ' 1889 ש' 21-32), אלא שהלכה למעשה את הפעילות האגרסיבית בנייר ביצע דרך חשבונותיו הפרטיים ולא דרך חשבון הנוסטרו. יתר על כן, לשיטת המאשימה, אדרי היה מודע לניגוד העניינים בו היה מצוי ולכן גם בשיחותיו עם הממונים עליו לא חשף את העובדה כי בחשבונותיו הפרטיים דווקא הצליח ביחס לנייר זה. כפי שהעיד (פ' 12.2.2015 עמ' 1890 ש' 31 - עמ' 1891 ש' 23):