הנאשם פעל תחת שני כובעים שונים, בעת ובעונה אחת, כאשר בצד אחד הוא פועל כקונה של נייר ערך ובצד השני פועל כמוכר של נייר הערך. הנאשם לא סבר שפעילות זו, שעה שהוא הפיק רווחים גדולים ממכירת הנייר בחשבונותיו הפרטיים, כאשר במקביל, בחשבון הנוסטרו, הוא ממשיך לקנות את הנייר במחיר גבוה יותר, הינה פעילות מחשידה ביותר ואף בגדר פעילות
--- סוף עמוד 265 ---
בניגוד עניינים חריף, שגם אם אליבא דנאשם הוא לא ראה אותו כהווייתו בזמן אמת. חובתו היתה לפחות ליידע את בית ההשקעות בדבר פעילותו הסותרת.
כיצד יכול נאשם שקיבל ממעסיקיו שיקול דעת מוחלט לפעול במסחר שנראה לו ככדאי, כאשר מעסיקיו אף נעתרים לבקשתו ומגדילים את נתח ההשקעה מעבר למכסה שנקבעה לו, לטעון שהוא לא הבין שפעילותו באותו נייר באופן לא גלוי, לצד פעילות מסחר באותו נייר בכספי הנוסטרו, מחייבת גילוי מלא בפני מעסיקיו ומנהליו?
התרשמתי כאמור מנאשם שהינו מומחה למסחר בשוק ההון, בקיא ברזי המסחר, שהבין היטב את תחום הפעילות שלו, היה מודע לכללים המנחים שאוסרים עליו פעילות בניגוד עניינים, היה מודע לכללים שמנחים אותו בדבר גילוי מלא, ובכל זאת בחר במקרה זה לפעול בניגוד עניינים בוטה, שהוא הרבה מעבר להפרת אמונים כלפי בית ההשקעות.
טיעון באת-כוחו של הנאשם שלא כל ניגוד עניינים הוא בגדר פעילות שגובלת בהפרת אמונים, הוא טיעון שאינו משקף כלל ועיקר את העובדות במקרה זה, עובדות שמצביעות על כך שהנאשם דאג להסתיר מבית ההשקעות פעילותו זו וגרף רווחים נאים לכיסו. זה הוא טיעון מעושה ומלאכותי, עדיף היה אילולא היה נטען בנסיבות המקרה.
- בנוגע לגובה הרווחים, הרי המאשימה טענה את שטענה בדבר סכום הרווח הנאה שהפיק הנאשם, סכום של כ- 3.8 מיליון ש"ח, וגם אם הדברים לא מצאו ביטויים המפורש בחוות דעתו של המומחה, הרי טיעון זה נסמך על מסמכים שהוצגו בדבר הפער בין מחיר הקניה לבין מחיר המכירה של המק"מ, מסמכים שאין צורך במומחיות מיוחדת כדי לאמוד את הפער בין שני נתונים אלה. יש לזכור שמדובר בפעילות שנמשכה בקנייה של המק"מ מיום 2.12.2008, כאשר סיום הפעילות היה בימים הראשונים של חודש ינואר 2009, כך שבסך הכל מדובר בפרק זמן קצר של קצת למעלה מחודש ימים, וכל שיש לעשות כדי לחשב את סכום הרווח הוא לבחון את סכום ההשקעה אל מול הסכום שהתקבל ממכירת המק"מ.
אעיר כי באופן דומה לא מצאתי כל טעם בטענות הנוגעות למידת סחירות המק"מ והאם בכלל ניתן לנצל את המק"מ על מנת להפיק רווח, שכן הדגש הינו עצם ההמצאות בניגוד העניינים עם פסגות ולא השאלה האם בחר אדרי בחירה נבונה באיזו סיטואציה לסחור באופן פרטי בניגוד לאינטרס של פסגות.