--- סוף עמוד 267 ---
הגשת הצעה לרכישה להנפקה על ידי אדרי בשם חשבונו הפרטי במקביל להגשת הצעה בשם חשבון הנוסטרו של פסגות יוצרת ניגוד עניינים מובנה שכן תמיד קיימת האפשרות שהאחד יזכה והאחר לא, במיוחד כאשר ההצעות המוגשות בשם השניים שונות. על כן פעולה שכזו אף עומדת בניגוד להסכם עליו חתם אדרי בשם החברה שבבעלותו. אין כל טענה כי אדרי יידע את מנהלי פסגות בדבר כוונתו להשתתף בהנפקה ביחס למק"מ זה.
דבריו של אדרי בחקירותיו ברשות ניירות ערך מגלים שגם אדרי היה מודע להגיון הפשוט הנ"ל והוא הבין את ניגוד העניינים המובנה בסיטואציה כזו. בשל מהותיות הדברים אצטטם בשנית (ת/1ב גיליון 8 ש' 19 - 31 גיליון 9 ש' 3):
"ש. האם אתה פועל בחשבונותיך הפרטיים באותם ניירות בהם אתה פועל בחשבון הנוסטרו של פסגות?
ת. לפעמים כן, אני מגביל את עצמי רק שלא לעשות עסקאות עם פסגות חשבון מול חשבון מעבר לכך אין לי כל מגבלה פורמלית ואני גם לא מגביל את עצמי. אני לא אעשה משהו שנראה לי בעייתי.
ש. מה לדוגמא?
ת. אם פסגות קונה גדול בהנפקה, אז אני לא אשתתף באותה הנפקה.
ש. למה?
ת. כי מה שעומד לנגד עיני זה פסגות ואם הפעילות שלי יכולה לפגוע בפסגות אני לא אעשה את זה.
ש. באיזה אופן זה יכול לפגוע בפסגות?
ת. אם פסגות קונה אני לא אקנה מעליה - ואני בכלל לא אגע באותה הנפקה שפסגות השתתפה בה.
ש. מה ביחס למכרזי החלף?
ת. זה עניין אחר - מכיוון שלא ידוע מראש כמה ניירות האוצר ייתן /יקבל אז אני יכול גם להשתתף - ובכל מקרה אני לעולם לא אשים את עצמי מעל פסגות - תמיד ההצעה שלי תהיה יותר נמוכה מפסגות".
אינני רואה כל ממש בטענה כי הדברים הוצאו מהקשרם וכי הם נכונים ביחס לאג"ח ולא למק"מ. לא מצאתי כל הסבר משכנע בטענות הנאשם מדוע הדברים הנ"ל אינם תקפים ביחס למק"מ.
יתר על כן, בדבריו הנ"ל אדרי משאיר לעצמו את שיקול הדעת האם פעולה מסוימת אכן עולה כדי ניגוד עניינים ולא טורח לעדכן את מנהלי פסגות כלל או אפילו להתייעץ עם הלשכה המשפטית של פסגות האם הדברים עולים כדי ניגוד עניינים אם לאו. אעיר כי התנהלות כזו כשלעצמה איננה מקובלת, החוק (וגם ההסכם בין הצדדים בדידן), אינם מותירים כל מקום לשיקול דעתו של המצוי בניגוד עניינים להחליט אילו מהפעמים מצדיקות דיווח ואלו לאו.
--- סוף עמוד 268 ---
לכך מתווספת העובדה כי כאשר שוחח עם שי ירון הממונה עליו (נ/114) דיווח על מר גורלו וכי לא הצליח כפי שציפה בהנפקה אך בה בעת לא הזכיר את העובדה שדווקא בחשבונותיו הפרטיים העריך נכונה את השוק. הסתרה של עובדה מהותית זו והצגת הדברים כ"פספוס", בעוד במסגרת חשבונותיו הפרטיים הגיש הצעה במחיר שהתקבל, מלמדת על מודעותו של הנאשם בפסול שבמעשיו.