--- סוף עמוד 42 ---
ההצעה של אדרי ומסכים כי ניתן להערך לכך לכן כל מסחר טרום שיחה זו באג"ח 217 כלל איננו קשור למכרז ההחלף. ההצעה של אדרי מתמצית בהעברת אמצעי תשלום לדויטשה לקראת מכרז ההחלף, במחיר בו יהיה נייר 5501 באותו זמן, המאשימה נתפסת למשפט בודד של אדרי, שהוא בבירור סלנג של סוחרים ואיננו יכול להוות "תוכנית" מרמתית כאשר מדובר בצד אחד לשיחה.
אין בידי לקבל את עמדת המאשימה לפיה משיחה זו ניתן ללמוד על תחילתה וקשירתה של תוכנית תרמיתית בין נאשמים 1-2 לבין נאשמים 3-4, נראה שמדובר בהצעה של אדרי להעביר לדויטשה בנק את אמצעי התשלום הדרוש למכרז ההחלף (אג"ח 5501) במחיר השוק של האג"ח כפי שיהיה. בביטוי המחשיד היחיד העולה בשיחה, "איפה שאתה תביא את השוק", אין די בכדי ללמד על תכנית תרמיתית משותפת של הנאשמים להשפיע על שער ניירות ערך.
כמו כן מהשיחה עולה בבירור כי וינטראוב לא ירד לסוף דעתו של אדרי בשיחתם הקודמת, אף נבון מתקשה להבין את הדברים.
- נאשמים 3-4 מפנים לשיחה בין וינטראוב לבין בן דוד שהוגשה לבית המשפט על ידי ההגנה וסומנה כנ/29א ואשר התקיימה בסוף אותו היום. לאחר שבן דוד מכנה את וינטראוב "גרידי" (מי מבקש למכור במחיר גבוה) משיב וינטראוב: "אני לא, אני פשוט אתה יודע, אין לי איזה פוזיציה גדולה שאני רוצה לעשות, אתה מבין?".
לשיטת הנאשמים אמרה זו מבהירה כי אין תכנית מרמה משותפת אשר חייבה את דויטשה להיכנס לפוזיציה גדולה, שיחה זו מוכיחה כי עד לסוף יום 2.9 דויטשה כלל לא התכוננו למכרז ההחלף, רק ביום 3.9 החלה דויטשה בפועל להיערך למכרז.
סבור אני כי יש ממש בטענת נאשמים 3-4 ביחס לשיחה זו, אמרה שכזו נוגדת קיומה של תכנית תרמיתית בין שני הגופים.
שיחות שהתקיימו ביום 3.9.2007 - יום לפני מכרז ההחלף
- שיחה מיום 3.9.2007 בשעה 11:24 בין וינטראוב לבין אדרי אשר תמלולה הוגש לבית המשפט כת/8ו, במסגרתה אדרי ייעץ לוינטראוב להפסיק למכור את אג"ח 217 ולחכות לאחרי ההנפקה (הנפקת אג"ח 217 שהיתה עתידה להתקיים בשעה 13:00 באותו יום). שיחה זו מלמדת לגישת המאשימה כי מטרת המכירות של פסגות ודויטשה באג"ח 217 היתה להשפיע על המחיר של האג"ח, זאת נוכח חשיבות מחיר הסגירה "של היום והמחיר של מחר":
"סער: אתה יודע, כל הזמן משלמים אותי
דוד: במה?
סער: ב...2017 הזה
--- סוף עמוד 43 ---
דוד: חכה אחרי ההנפקה, אל תמכור!
(...)
דוד: אני מציע לך ל... אחרי, אחרי ההנפקה לדפוק את הלחץ הגדול