--- סוף עמוד 91 ---
שביצע להעלאת שער ניירות ערך. במצב דברים זה, בו כוונת הנאשם להשפיע על השער עולה ממספר לא מבוטל של שאלות, אין בידי לקבל את הטענה כי לא הבין הוא את דברי החוקר.
עוד מצאתי לציין סתירה מסוימת בין חקירותיהם של שני הנאשמים 1 ו-2. בעוד הנאשם 1, אדרי, מציין לאורך חקירתו כי לא ניתן להשפיע על איגרות חוב ממשלתיות ולפיכך לא יתכן שפעלו במטרה להשפיע על השער, הרי שבן דוד ציין בחקירתו שאחת מהתוצאות של המסחר היא העלאה או הורדה של השער, כי "זו המהות של המסחר" ובבית המשפט הוסיף, כמפורט לעיל, "אין דבר כזה שאני קונה והשער לא עולה. אין דבר כזה שאני מוכר והשער לא יורד. בהגדרה זה מה שקורה".
- בכל הנוגע לחקירתו של נבון, מקבל אני את עמדת המאשימה ביחס לנאמר בחקירתו בנוגע להתבטאויותיו של אדרי ולמשמעויות שיש ליתן לאלו. על אף הכעסים שחש נבון כלפי אדרי מכיוון שהסתיר מדויטשה בנק את פעילותו כנוסטרו, מתקשה אני לקבל את הטענה כי העניק פרשנות פלילית לאמירותיו של אדרי נוכח כעסים אלו.
עוד אציין כי מצאתי את תשובותיו של נבון בחקירתו כתשובות עקביות ואינני סבור כי יש ממש בטענת המאשימה לפיה עולה ממנה רצון של נבון להשפיע על השער. המאשימה מפנה לחלק בחקירה בו נשאל נבון "האם אחת מהמטרות במכירות היתה הורדת השער?" שאלה בעקבותיה הוא מבקש להיוועץ בעורכת דינו. אינני סבור כי יש ברצונו להיוועץ בעורכת דינו כדי לעורר ספקות בדבר אמינות דבריו, כך בשעה מוקדמת יותר של החקירה באותו היום השיב בשלילה לשאלה האם התכוון להשפיע על שער נייר הערך (ת/3ב גיליון 8 ש' 16-17):
"ש. האם בזמן שנתת את ההיצעים, עשית זאת מתוך תקווה שהיצעים אלו יורידו את השער?
לא. ברגע שהנייר ערך יורד ואני בשורט עליו - נוח לי להמשיך בשורט".
ובהמשך בש' 27-30:
"ת. אני רוצה להגיד שמטרת המכירות שלנו הייתה להכין את עצמנו למכרז ולא הייתה לנו כוונה להשפיע על שער הנייר. חלק מהאסטרטגיה להיכנס לשורט היא כי היתה לנו סברה שהשוק מלא בסחורה בגלל ההיצע של האוצר במכרז יום קודם וחשבנו שיש סיכוי שהנייר יירד ביומיים הקרובים...".
- וינטארוב טען ביחס לחקירתו ברשות שכסוחר בשוק ההון, אשר איננו בקיא במונחים משפטיים ובהבחנות הדקות שביניהם, לא הצליח להבין את שאלותיו של החוקר, וכלשונו: "כשדיברנו ואמרנו שזה שאני מעוניין או שאני הייתי שמח ואני אומר לו 'בשבילי זה אותו דבר' (...) אני לא רואה את ההבדלים הסמנטיים האלה".
--- סוף עמוד 92 ---