"ההנחה, ההנחה של המדידה, צפויה, נכון, במדידה עצמה אני הנחתי אפס, האם אני באמת חושב שזה כך קרה בפועל? אני חושב שהכמות הצפויה כנראה לא הייתה אפס, ואני, האנשים התכוננו לקראת המכרז, אני מניח שהם לא היו מוכרים שורט אם הם היו חושבים שהם יקבלו כמות של אפס, ולכן, לכן, שני דברים, לכן המדידה של הכמות, של המכירה של המחיר, היא כנראה כפי ש, מכמה זוויות כנראה קטנה יותר ממה שאני מדדתי, וזה דבר אחד, ודבר שני יהיה, האפקט שהיה בשוק היה אפקט שקדם להכרזה בפועל כי אנשים התכוננו לקראת זה. ברגרסיות עצמן אני מודה שאני הנחתי הנחה שאני בדיעבד חושב שהיא לא ההנחה הכי סבירה, שהכמות הצפויה היא אפס. אני חושב שההנחה היותר נכונה היא שהכמות הצפויה הייתה משהו, לכן האפקט היה גם לפני ההכרזה, ואני הגזמתי במספר שאמרתי של נפילת המחיר, אני מודה בטעות הזאת גם כן".
טעות מספרית נוספת בחוות דעת פרופ' קלעי נגעה לכמות שהחליף דויטשה בנק במכרז ההחלף בפועל, בעוד פרופ' קלעי חישב חישוביו לפי כמות החלפה של 1.5 מיליארד הרי שבפועל
--- סוף עמוד 124 ---
דויטשה בנק החליף רק 1.2 מיליארד ש"ח. הנתון אליו התייחס פרופ' קלעי כלל את תוספת ה"גרין-שו" אשר מתאפשר לעושי השוק, ולהם בלבד, לממש, אולם הקצאה נוספת זו נעשית רק ביום שלאחר המכרז באותם המחירים אשר נקבעו במכרז.
- הצגתי לעיל רק חלק מטענות המאשימה אשר מצאתי בהן ממש. די באלו כדי לבסס את טענת המאשימה לפיה חוות דעתו של פרופ' קלעי לוקה בפגמים.
בחינת פעילות המסחר של הנאשמים
- אבחן כעת את פעילות המסחר שבוצעה על ידי הנאשמים בימים הרלוונטיים לכתב האישום. לצורך הנוחות אבחן את פעילות המסחר בהתאם לתתי הפרקים כפי שנקבעו בחוות דעת המאשימה: א) אינטרס הנאשמים להשפיע על השער; ב) מידת השפעת הפעילות במסחר על שער ניירות הערך; ג) המידה בה פעילות המסחר של הנאשמים מתיישבת עם כוונה להשפיע על שער ניירות הערך בהם סחרו.
א. אינטרס הנאשמים להשפיע על השער
- במסגרת חוות דעתה מנתה המומחית מטעם המאשימה מספר אינטרסים כלכליים של פסגות ושל דויטשה בנק להשפיע על השער.
האינטרס הכלכלי הראשון הינו האינטרס להעלות את שער הנייר הנאסף ולהוריד את שער הנייר המונפק במטרה לשפר את יחס ההמרה מבחינת הנאשמים. בחוות הדעת מציגה המומחית מטעם המאשימה את הביטוי הכספי הישיר של אינטרס זה מנקודת מבט פסגות ודויטשה ביחס לכל אחד מניירות הערך, כמפורט לעיל. השפעה שכזו על שער ההמרה מאפשרת לנאשמים להציע הצעות אטרקטיביות יותר מאלו המוצעות על ידי גורמים אחרים המשתתפים במכרז ובכך היא מגדילה את הסיכויים להצליח במכרז ההחלף, היינו כי הצעותיהם יהיו אלו שיענו על ידי האוצר. המאשימה סייגה את אינטרס זה בטענה כי הנאשמים, בפועלם להשפיע על שער ניירות הערך הנאספים, יפעלו להורידם עד רמה מסוימת שכן ככל שיגיעו למחיר נמוך מדי יתכן והאוצר לא יהיה מעוניין לבצע את ההחלפה.