| _________________________________________________________ בבית המשפט העליון |
| עע"ם 3095/11 |
| לפני: | כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט נ' סולברג |
| המערערת: | מוניות ר.ע ארגמן חולון בע"מ |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. מוניות שרת נאות רחל בע"מ |
| 2. עיריית חולון | |
| 3. רפאל עטר |
| ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 16.3.2011 בתיק עת"מ 1737-01-11 [פורסם בנבו] שניתן על-ידי כבוד השופט א' יעקב |
| פסק דין |
השופט נ' סולברג:
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 16.3.2011 בעת"ם 1737-01-11 [פורסם בנבו] (השופט א' יעקב), בגִדרו בוטלה החלטת עיריית חולון להעניק למערערת רישיון עסק להפעלת תחנת מוניות, ובית המשפט הורה לעירייה לבחון מחדש את זכאותן של המערערת ושל המשיבה 1 לקבל את רישיון העסק.
רקע עובדתי
- הסכסוך בין הצדדים סב סביב הפעלתה של תחנת מוניות ברח' אילת 36 בחולון (להלן: התחנה). עד לשנת 1997, ניתן רישיון העסק והוקצו מקומות החניה בתחנה לאנשים פרטיים – נהגי מוניות שהפעילו את התחנה, על-פי רשימה שמית שהועברה לעירייה מעת לעת. בשנת 1997 נתאגדה חברה בשם "מוניות שרת נאות רחל בע"מ", אשר שימשה כחברת הניהול של התחנה. רישיון העסק של התחנה הוּצא על שמה וחוּדש מדי שנה. לימים פרץ סכסוך בין מנהל חברת הניהול, המשיב 3 (להלן: עטר), לבין חלק מנהגי המוניות אשר התפצלו מחברת הניהול. נהגים אלה התאגדו ביום 6.8.2009 והקימו חברת ניהול עצמאית בשם "מוניות שרת נאות רחל בע"מ" (כשמה של חברת הניהול המקורית), היא המשיבה 1. בהמשך, ובמסגרת תיק אזרחי שהתנהל בין הצדדים (ת"א 6510-07-09, [פורסם בנבו] השופט א' יעקב), הוסכם ביום 5.9.2010
--- סוף עמוד 3 ---
כי חברת הניהול בראשותו של עטר תוכל להמשיך ולהפעיל שירותי מוניות במקום התחנה, ובלבד שתשנה את שמה בתוך 14 ימים (להלן: ההסכמה הדיונית). בעקבות כך שונה שמה של חברת הניהול ל"מוניות ר.ע ארגמן חולון בע"מ", היא המערערת לפנינו.
- עיריית חולון, בעלת הקרקע אשר עליה שוכנת התחנה ומי שמשמשת כרשות הרישוי, החליטה להסדיר מחדש את רישוי תחנות המוניות שבתחומה. בחודש מאי 2010 ניתנו לתחנות בעיר היתרים זמניים לתקופה של חצי שנה, במהלכן היה על התחנות להסדיר פרטים שונים הנוגעים לקבלת הרישיון, ובכללם משרדי התחנה, לרבות מבנה ה"בוטקה" המשמש את הסדרן, וכן מקומות החניה למוניות של התחנה. במהלך תקופת ההיתר הזמני הגישה המערערת בקשה לחדש את רישיון העסק שניתן לה בעבר. המשיבה 1 לא הגישה בקשה לקבלת רישיון עסק משל עצמה, ואולם היא התנגדה לבקשתה של המערערת, טענה כי היא-היא בעלת הזכויות בתחנה, וכי אין להעניק למערערת את רישיון העסק. לאחר דין ודברים, החליטה העירייה ביום 30.12.2010 על חידוש רישיון העסק של המערערת. העירייה נימקה את החלטתה על בסיס ההסכמה הדיונית ממנה הסיקה כי חברת הניהול המקורית שינתה את שמה, אך לא נעשה כל שינוי נוסף באישיות המשפטית של החברה ובמטרותיה. בהתאם לכך, ומאחר ורישיון העסק האחרון שניתן לעסק, ניתן לחברת הניהול המקורית, הוחלט להעניק את רישיון העסק למערערת, בניהולו של עטר, בשמה החדש, כהמשך לרישיון שהיה ברשותה בעבר (להלן: ההחלטה הראשונה). נגד החלטה זו הגישה המשיבה 1 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי.
עיקרי פסק הדין של בית המשפט המחוזי
- בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה. בפסק דינו ציין כי עיריית חולון מתנה את מתן רישיון העסק במספר תנאים: תנאי ראשון הוא שה"בוטקה", שממנו מתנהלת התחנה, יועתק מהמקום, וניהול פעילות התחנה יֵעשה במשרד מסודר הכולל תא שירותים ופינת מנוחה לנהגים, בהתאם לתוכניות סניטריות מתאימות. תנאי שני הוא שלמבקש הרישיון יהיו מקומות חניה מוקצים לצורך חניית המוניות ברחוב. באשר לתנאי השני צויין כי בא-כוח העירייה טען כי עד לשנת 1997 הוקצו מקומות החניה במקום לאנשים פרטיים, ורישיון העסק היה על שמם. משהוקמה בשנת 1997 חברת הניהול המקורית, הועבר רישיון העסק על שמה. יחד עם זאת, מטעם העירייה לא ניתנה החלטה כלשהי המעבירה את זכות השימוש במקומות החניה מאת האנשים הפרטיים לחברת הניהול המקורית. משכך, נקבע כי זכות השימוש באותם מקומות חניה נותרה
--- סוף עמוד 4 ---