10.4. הפרת ההסכם: במסגרת המערכת ההסכמית סונול ובסט הסכימו כי ככל שיבוטל ההסכם הקמעונאי בשל הפרה מצדו של בסט, תתבטל גם זכותו של בסט להחזיק בתחנה, ובציוד שהושאל לו, וסונול תהיה זכאית, בין היתר, לתפוס את החזקה בתחנה (סעיף 9(ג)(2) בהסכם הבסיסי וסעיף 15.3 בהסכם הקמעונאי).
- ביום 15.10.1986 נחתם על ידי מינהל מקרקעי ישראל הסכם חכירה ראשית של המקרקעין לטובת בסט (הסכם החכירה הראשית צורף כנספח ו' לתצהירו של התובע 1).
- במהלך שנת 1986 הוקמה והחלה לפעול תחנת הדלק על המקרקעין אשר שיווקה דלקים ומוצרים מתוצרת סונול בלבד.
- ביום 18.6.2007 חתמו הצדדים על הסכם נוסף שכותרתו "הסכם העברת הפעלה" (להלן: "הסכם העברת ההפעלה"). בגדרו של הסכם זה הסכימו הצדדים, בין היתר, כי בסט יעביר לסונול את ניהול והפעלת תחנת הדלק (סעיף 2 בהסכם העברת ההפעלה) למשך תקופה ראשונה בת חמש שנים, כאשר לסונול ניתנו שתי אופציות להאריך את תקופת ההפעלה הראשונה בשתי תקופות נוספות, כל אחת בת חמש שנים נוספות (סעיפים 3.1 – 3.2 בהסכם העברת ההפעלה). בתמורה לזכויות ההפעלה של התחנה והציוד בה אשר הוקנו על ידי בסט לסונול – הוסכם בין הצדדים כי סונול תשלם לבסט, מדי חודש בחודשו, תמורה בסך חודשי של 208,000 ש״ח (צמודים למדד המחירים לצרכן) (סעיפים 4.1 – 4.2 בהסכם העברת ההפעלה) (הסכם העברת ההפעלה הוגש כנספח טז' לתצהירו של התובע 1).
- ביום 29.10.2008 הודיע סגן ראש אגף השיקום וראש היחידה לתגמולים והטבות במשרד הביטחון לבסט כדלהלן:
"שוקמת בתחנת דלק בפטור ממכרז, על סמך המלצה שניתנה למינהל מקרקעי ישראל ע"י אגף שיקום נכים במשרד הביטחון...
על פי הסכם החכירה עליו חתמת נמסרה לך התחנה לצורך שיקומך התעסוקתי. כל העברה של התחנה להפעלה ע"י גורם שלישי, טעונה הסכמה ואישור של משרד הבטחון.
הרינו להודיעך כי עמדת משרד הביטחון היא כי תחנת הדלק נועדה לשמש עבורך אמצעי שיקום תעסוקתי. במידה והעברת את ניהול התחנה שנמסרה לך לצורך שיקומך התעסוקתי לחברת הדלק/לצד ג׳ כלשהו ללא קבלת אישור ממשרד הביטחון, הינך מתבקש להודיע על כך... ועניינך יובא לדיון בפני הגורמים
--- סוף עמוד 6 ---
המוסמכים במשרד הביטחון״ (מכתב אגף השיקום מיום 29.10.2008 הוגש כנספח יט' לתצהירו של התובע 1).
- ביום 11.3.2009 הודיע בסט לסונול על ביטולם ובטלותם של המערכת ההסכמית ושל הסכם העברת ההפעלה, ודרש ממנה להשיב לידיו את החזקה בתחנה ואת הזכויות לתפעולה (מכתבו של בסט מיום 11.3.2009 הוגש כנספח כא' לתצהירו של התובע 1).
- IV. ההתפתחות הרגולטיבית במשק הדלק
- בעת שנחתמה המערכת ההסכמית פעלו במשק הדלק בישראל שלוש ספקיות דלק בלבד: חברת פז, חברת דלק והנתבעת, חברת סונול.
- בשנת 1987החלה רפורמה במשק הדלק בישראל. הרשות הלאומית לאנרגיה החליטה על פתיחת שוק הדלק לתחרות חופשית. החלטה זו אפשרה את כניסתן של חברות דלק נוספות לשוק הדלק בארץ.
- עד למחצית השנייה של שנת 1993 מחירי מוצרי הדלק בישראל היו כפופים לפיקוחו של מנהל הדלק במשרד האנרגיה, אשר קבע את גובה התעריפים שלהלן:
18.1. המחיר המרבי של מוצרי הדלק למכירה לחברות הדלק בשער בתי הזיקוק (להלן: "מחיר בז"ן").