ההסכמית עוסקות בזהותם של ספקי הדלקים והמוצרים ולא רק בסוגי המוצרים או השירותים שימכרו או ינתנו ע"י בסט בתחנה.
- רביעית, המונח "הסדר" המופיע בסעיף 1בחוק ההגבלים העסקיים הוגדר בחוק זה בצורה רחבה, וזאת, בין היתר, במטרה שיכללו בגדרו הסדרים רבים אפילו אם חלק מהם איננו בבחינת "חוזה" כהגדרת מונח זה בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים"). שכן, התכלית החקיקתית של חוק ההגבלים העסקיים, לרבות הגדרת המונח "הסדר" הנכללת בו, נועדו להבטיח את התחרות החופשית במשק - ראו: פרשת בורוביץ, בעמ' 860 – 861:
"המונח "הסדר" מוגדר בסעיף 1 לחוק ההגבלים: "בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו". הגדרה זו, כפי שניתן לראות, הינה הגדרה רחבה ביותר, והיא עוסקת בדרכים שונות ומגוונות שבהן ניתן לגבש הסדר. המונח "הסדר" עצמו רחב מהמונחים "חוזה" או "הסכם". הגדרה רחבה זו נועדה לכלול בחובה כל סוג של הסכמה וכל דרך של הגעה להסכמה בין הצדדים להסדר. ההסדר אינו צריך להיות בעל מעמד משפטי של חוזה (כך לדוגמה הוא איננו כפוף לכללים הרגילים של הצעה וקיבול או מסוימות), ודי ברמה מינימלית כלשהי של הבנה משותפת, של הסכמה או של שיתוף פעולה בין הצדדים לשם יצירתו (ראו: ע"פ 1042/03 מצרפלס שותפות מוגבלת בע"מ (19744) נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] [40], בעמ' 729-728; י' יגור דיני הגבלים עסקיים (להלן – יגור [84]), בעמ' 149-148); ד' גילה "חוזים המגבילים תחרות, הגבלים עסקיים ומונופולין" חוזים (כרך ג) [85], בעמ' 646-645). מלשון הגדרתו של המונח "הסדר" עולה כי ההסכמה להסדר איננה צריכה להיות מפורשת, והיא יכולה להיות גם הסכמה מכללא או הסכמה בהתנהגות...
פרשנות רחבה זו של המונח הסדר תואמת גם את תכליתם העיקרית של דיני ההגבלים העסקיים אשר נועדו להבטיח את התחרות החופשית במשק ועל-ידי כך לקדם את האינטרס של ציבור הצרכנים ליהנות ממוצרים באיכות טובה יותר במחירים סבירים (ראו: פרשת טבעול [37], בעמ' 81-80; בג"ץ 588/84 ק.ש.ר. סחר אזבסט בע"מ נ' יו"ר המועצה לפיקוח על הגבלים עסקיים [פורסם בנבו] [41], בעמ' 38-37). יתר-על-כן, התחרות החופשית, שעליה מגנים דיני ההגבלים העסקיים,מגבירה את יעילות הקצאת המשאבים במשק, מעודדת את הצמיחה ואף תורמת לחלוקה צודקת יותר של ההכנסות במשק (ראו: יגור [84], בעמ' 47-466; פרשת טבעול [37], בעמ' 79). הנשיא ברק אף ציין בהקשר זה כי "דיני ההגבלים העסקיים הם ה'מגנא כרטא' של זכויות הצרכן והתחרות החופשית..." (ע"א 2247/95 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאות בישראל בע"מ [פורסם בנבו] [42], בעמ' 230).