--- סוף עמוד 54 ---
המספקות דלקים לתחנות הדלק. עו"ד פרום אף העידה כי לבסט לא ניתנה אפשרות ממשית לנהל משא ומתן לגבי חלק מהתנאים המהותיים של המערכת ההסכמית (עמ' 1183 לפרוטוקול ש' 14 - 19):
"ש: כשאת אומרת לא, את מתכוונת שבסט לא יכול היה לנהל משא ומתן
בנקודה הזאת של תקופת הבלעדיות.
ת: נכון מאוד.
ש: נכון. ובסט גם לא יכול היה לנהל משא ומתן בנושא של מחירי מוצרי
הדלק.
ת: נכון."
152.4. כאמור, סונול טוענת כי המערכת ההסכמית אינה מהווה "חוזה אחיד", בין היתר, משום מעורבותו של אגף השיקום בניסוח ההסכמים. אינני מקבל אף טענה זו.
152.5. ראשית, חוזה אחיד עשוי להיחשב ככזה גם כאשר החוזה הוכתב לשני הצדדים לו (ראה אריאל פורת "חוזים אחידים" חוזים כרך ג' 729, 747 (דניאל פרידמן ונילי כהן עורכים, 2003)), קל וחומר כאשר הוכח כי סונול נטלה חלק בניסוחו.
שנית, סונול לא הוכיחה כי המערכת ההסכמית אכן הוכתבה לה כטענתה. העדה מטעם סונול, עו"ד פרום, החלה לעבוד בסונול בשנת 1988, בתקופה המאוחרת למועד חתימת הצדדים על המערכת ההסכמית (שנת 1985) (ראה: עמ' 1115 לפרוטוקול, ש' 9 - 20). יתרה מזו: סונול נמנעה מלהעיד עד כלשהו מטעם האגף לשיקום או המינהל כדי לתמוך בטענתה זו, ועובדה זו יש לזקוף לחובתה (השוו: פרשת שרלין, עמ' 24 – 25, 43; עמדת היועמ"ש הראשונה, פס' 217, 219 – 220, 225). לעניין הימנעות מהבאת עד ראו: י' קדמי על הראיותחלק ד' 1889 - 1902 (20099).
152.6. העובדה כי חלק מתנאיה של המערכת ההסכמית הינו לטובת נכי צה"ל אינו שולל את המסקנה שמדובר "בחוזה אחיד" שהרי סעיף 2 בחוק החוזים האחידים, אשר צוטט בסעיף 148 לעיל, אינו דורש כי כל סעיפי החוזה ינוסחו בצורה חד משמעית רק לטובת צד מסוים לחוזה.
- בסיכומיה טוענת סונול כי עילת התביעה המבוססת על תנאי מקפח בחוזה אחיד נוצרה עם חתימת המערכת ההסכמית ולפיכך – התיישנה. אין בידי לקבל טענה זו ולו מהסיבה כי טענה זו לא נטענה על ידי סונול בהזדמנות הראשונה שנזדמנה לסונול (בכתב ההגנה), אלא רק בשלב הסיכומים (ראו: סעיף 3בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958; ע"א 580/73 אליהו טויטו נ' פנחס ביטון ואח', פ"ד כח (2) 527, 528 (1974); רע"א 2208/09 רמי יצהר ואח' נ' עזבון המנוח בנימין אברהם ז"ל, פס' 19 (פורסם
--- סוף עמוד 55 ---