--- סוף עמוד 72 ---
- בהתחשב בקביעתי המפורטת בסעיף 181 לעיל לפיה שעור האשם התורם של בסט ואחריותו לגרימתם של הנזקים נושא התובענה מסתכם ב- 80%%, אני קובע כי סכום הפיצוי הכולל המגיע לבסט מסתכם בשיעור של 80% מסכום גבית היתר הנזכר בסעיף186 לעיל, והוא מסתכם במועד הגשת התביעה דנן בסכום של 2,400,000 ₪. (שני מיליון וארבע מאות אלף שקלים חדשים).
מהות התביעה לפי חוק החוזים האחידים
- סעיף 19בחוק החוזים האחידים קובע כדלהלן:
"19. (א) מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי הוא מקפח, יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח.
(ב) בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של הענין הנדון לפניו."
- מקובלת עלי טענת סונול לפיה הוראת סעיף 19בחוק החוזים האחידים איננה מקנה לתובע מכוחה עילת תביעה לפיצוי כספי, כטענת בסט, וכי הסעד בגין הוכחתו של "תנאי מקפח בחוזה אחיד" מתמצה בשינויו או בביטולו של התנאי המקפח.
לעניין זה ראו המלומדים ורדה לוסטהויז וטנה שפניץ חוזים אחידים 54 (1994):
"הקביעה כי תנאי הוא מקפח, ומשום כך נידון לביטול, אינה מקנה ללקוח את התרופה המהותית: משמעותה מתמצה בהסרת המכשול אשר מנע מהלקוח לעלות את טענותיו".
וכן, ת.א. (חי') 700/06 שרה ברוקנטל נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פס' נז (פורסם בנבו, 7.3.2011):
"קביעה כי תנאי בחוזה אחיד הוא תנאי מקפח, אינה מקנה ללקוח תרופה כלשהי, מלבד ביטול התנאי".
ת.א. (חי') 1273/07 אוהד סובול נ' אוניברסיטת חיפה, עמ' 7 (פורסם בנבו, 1.7.2009):
"אלא שבחוק החוזים האחידים אין כל הוראה המאפשרת הגשת תביעה ממין זה, והמבקש גם לא הראה הוראה כזו או אסמכתא שניתן להשתית עליה את תביעתו. "
תביעה השבה
- כפי שכבר קבעתי לעיל (ראו הדיון במסגרת סעיפים 171- 172 לעיל) – המערכת ההסכמית, לרבות חכירת המשנה, דינן בטלות מחמת אי-חוקיותן.
- לטענת בסט, ביטולה של המערכת ההסכמית מקים לזכותו זכות השבה חוזית. לדידו, מאחר שלא ניתן לבצע "השבה בעין" (כלומר – לא ניתן להחזיר לסונול את הדלקים
--- סוף עמוד 73 ---
והמוצרים שהיא סיפקה לו במחירים מופרזים מבחינתו), ההשבה היחידה האפשרית הינה השבת שווי. בהסתמך על כך תובע בסט מסונול השבה של מלוא התשלומים העודפים אשר לטענתו שילם לסונול. הפרש זה, המבוסס על הפער שבין המחירים אשר בסט שילם לסונול בהתאם למערכת ההסכמית בהשוואה למחירים אשר שולמו לסונול עבור אותם דלקים ומוצרים ע"י תחנות משוחררות, מהווה למעשה סכום של תשלום היתר שהוא שילם לסונול.
- סעיף 31בחוק החוזים קובע כדלקמן:
"31. הוראות סעיפים 19 ו-21 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה - לחייב את הצד השני בקיום החוב שכנגד, כולו או מקצתו."
- סעיף 21בחוק החוזים קובע כדלהלן:
"21. משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויו של מה שקיבל."
- משילוב הוראותיהם של סעיפים 21ו-31 בחוק החוזים למדים כי כאשר בית המשפט מורה על ביטול חוזה מחמת אי-חוקיותו התוצאה הנובעת מכך הינה השבה הדדית, דהיינו - על כל צד להשיב לצד האחר לחוזה את שקיבל מכוח החוזה. יחד עם זאת, בהתחשב בנסיבות הענין הנדון, וככל שההשבה אף איננה אפשרית, לבית המשפט מוקנה שיקול דעת לקבוע האם בנסיבות הקונקרטיות שלפניו יש מקום להורות על השבה של השווי של מה שניתן לפי החוזה שבוטל, כולו או מקצתו (ע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים, פ''ד סג (2) 1, פס' 41 לפסק דינה של השופטת נאור (2009) (להלן: "פרשת בית הרכב"); ראו גם: ע"א 3005/11 קריסטל מוצרי צריכה בע"מ נ' עיריית באר שבע, פס' 21 (פורסם בנבו, 4.6.2013)).
- בפרשתבית הרכב עמד בית המשפט העליון על השיקולים שינחו את בתי המשפט כאשר ישקלו האם לפטור צד מחובת ההשבה (שם, פס' 422):
"בית משפט זה עמד בעבר על "שיקולי הצדק" לפטור מהשבה. נפסק שאין לקבוע בעניין זה מסגרת נוקשה, וכי יש לאפשר לבית המשפט גמישות בעשותו שימוש בשיקול דעתו...שיקולי הצדק נותנים כר רחב לשיקול דעת שיפוטי בשאלת תוצאות החוזה הבטל ודרך ההשבה בהתאם לנסיבות המקרה ... מחד יש לשקול את האינטרס הציבורי במניעת כריתת חוזה בלתי חוקי, מאידך יש לשקול שיקולי צדק ויושר לרבות התנהגות הצדדים להסכם ותום הלב שלהם ... האיזון בין שני שיקולים עיקריים אלה – שלעיתים פועלים בכיוונים נוגדים ולעיתים הם פועלים באותו כיוון – הוא שקובע בסופו של יום את היקף ההשבה, מתוך מטרה להגיע לצדק יחסי בין הצדדים. בין היתר יש לשקול את דרגת החומרה של אי החוקיות, מידת "האשמה" של הצדדים לחוזה, ומידת הביצוע של החוזה הפסול...בהיות הפטור מהשבה חריג לכלל ההשבה, יש מקום לפרש את הסמכות המשפט לפטור מהשבה בצמצום כך שההשבה תישלל כאשר בית המשפט שוכנע שאין די בהשבה כדי שהצדק יבוא על סיפוקו" (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).