(פרוקצ'יה דיני חברות, עמוד 406). עמדה דומה נקוטה גם במסגרת הטיפול החשבונאי בהשקעה במניות בדוחות הכספיים של החברה האם, אשר על-פיו האינטרס של החברה האם בחברה הבת הולך וגובר ככל ששיעור החזקותיה של החברה האם גדול יותר וככל שישנן לחברה האם השפעה מהותית (significant influence) או שליטה על החברה הבת (להרחבה, ראו: שלומי שוב וגיל כץחשבונאות פיננסית חדשה: 2010IFRS כרך ג' 155 ואילך (2009)). הטיפול החשבונאי מתעלם לא אחת מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת ומתבסס על המציאות הכלכלית. כך, למשל, עשויה החברה האם להידרש להגיש דוחות כספיים מאוחדים שבמסגרתם ייכללו נתוניה הכספיים של החברה הבת. בית משפט זה פסק בע"א 218/96 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, [פורסם בנבו]פסקות 31-16 (21.8.1997) (להלן: עניין ישקר) כי החברה הבת מחויבת להעביר את נתוניה הכספיים לחברה האם כדי שזו האחרונה תוכל לכללם בדוחותיה (השוו: Martin v. D.B. Martin Co., 10 Del.Ch 211, 217 (1913) (להלן: עניין Martin); Danziger v. Luse, 815 N.E.2d 658, 661 (Ohio 2004); Matthew Kitchen, The Right of a Parent's Shareholders to Inspect the Books and Records of Subsidiaries: None of Their Business? 74 U. CIN. .L. REV. 1089 (2006) (להלן:Kitchen, Books and Records)). עניין ישקר ממחיש את הקשר ההדוק הקיים, הן מהבחינה המשפטית הן מהבחינה החשבונאית הן מהבחינה הכלכלית, בין שתי החברות. לחברה האם יש כוח, לאור שליטתהּ בחברה הבת, לחייבהּ להעביר לה נתונים כספיים. בדומה, בענייננו, יש לה אף כוח להגיש בשמהּ תביעה נגזרת, אם אורגניהּ של החברה הבת אינם פועלים כמצופה מהם. הרציונלים התומכים בכך, בשני המקרים, הם זהים (שם, עמודים 1108-1105). תופעה זו כונתה בספרות "זליגה" (pass-through) של כוחות מהחברות המוחזקות לחברה האם ולבעלי מניותיהּ (Melvin Eisenberg, Megasubsidiaries: the Effect of Corporate Structure on Corporate Control, 84 HARV. L. REV. 1577, 1588-1589 (1971); (להלן: Eisenberg, Megasubsidiaries).
- ודוקו: לחברה האם, כבעלת מניות בחברה הבת, עשויה לצמוח בנסיבות מסוימות עילת תביעה אישית כנגד הגורמים האחראיים לפגיעה ולנזק (ע"א 3051/98 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פ"ד נט(1) 673, 688-687 (2004); עניין גרינפלד, פסקה 15). בספרות ובפסיקה ניתנו דוגמאות רבות לנסיבות שכאלה: אם אורגני החברה הבת גרמו לנזק ולפגיעה; אם הפגיעה בוצעה על-ידי הדירקטורים של החברה האם; אם הדירקטורים של החברה האם הפרו את חובת הנאמנות שלהם, בכך שאפשרו את הפגיעה שארעה בחברה הבת ובנכסיה (ראו, למשל:General Rubber Co. v. Benedict, 215 N.Y. 18, 22, 109 N.E. 96 (1915)); אם בעלי המניות בחברה
--- סוף עמוד 35 ---