האם מבקשים למנוע מעשים של הדירקטורים של החברה הבת הנעשים תוך חריגה מסמכותם (Note, Suits by a Shareholder, עמוד 1317). זו כמובן אינה רשימה ממצה. במקרים כגון אלה, עשויה לצמוח לחברה האם זכות תביעה אישית וישירה, במנותק מזכות התביעה הקיימת לחברה הבת ובמנותק מזכותה להגיש תביעה נגזרת מרובה בשם החברה הבת (Painter, Double Derivative Suits, עמוד 159-155; Note, Suits by a Shareholder, עמודים 1317-1316; ראו גם חביב-סגל, הסבורה כי שימוש בדרך זו עדיף על השימוש בהרמת מסך (חביב-סגל חברות, עמודים 350-344;לביקורת על ההתייחסות בפסיקה להרמת מסך ולעילות תביעה אישיות בערבוביה מבלי להבדיל בינן, ראו: י' כהן חברות, עמודים 364-361)). במקרה כזה, בעל מניות המבקש להגיש תביעה בגין עילת התביעה הישירה של החברה האם יגיש תביעה נגזרת רגילה – ולא מרובה. כמובן שאין הדבר שולל את הזכות להגיש תביעה נגזרת מרובה, ככל שהיא קיימת (Note, Suits by a Shareholder, עמוד 1316).
ה. בין הגישה הנכסית לבין הרמת מסך – רציונלים והצדקות
- שתי הגישות – או, אם תאמר, נקודות המבט – שתוארו לעיל כרוכות אחת בשנייה וקשורות בקשר הדוק. כך, בעניין ישקר הנ"ל, השתמש השופט א' ברק בדוקטרינת הרמת המסך לשם ביסוס חובתהּ של החברה הבת למסור את נתוניהּ הכספיים לחברה האם, כדי שהאחרונה תוכל להכלילם בדוחותיהּ (שם, פסקה 29; לדיון בכך ראו: י' כהן חברות, עמודים 357-356). הן מבטאות – כל אחת בנפרד, ולבטח במשולב – השקפה מורכבת על קונצרנים. אכן, כל חברה עומדת על רגליהּ שלה ונהנית מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. אולם, אין להתעלם מהעובדה שהשיוך הקונצרני מעניק נופך מיוחד ליחסים שבין החברות בתוך הקונצרן. האופי הפירמידלי של שרשרות ההחזקה הקיימות בקונצרנים רבים (להסבר על אודות בעיית הפירמידה, ראו: Eisenberg,Megasubsidiaries, עמוד 1615) מוביל לכך שלחברה האם יש, למעשה, יכולת לכוון את פעילות החברות המצויות בדרגים נמוכים יותר בשרשרת ההחזקה (השוו: עניין Brown (ערעור), עמוד 355; לגידול בכמות חברות ההחזקה במבנה התאגידי המודרני, ראו: Eisenberg, Megasubsidiaries, עמודים 1587-1577; Lucascio the Dilemma, עמודים 731-730; Goo, Multiple Derivative Action, עמוד 258; Painter, Double Derivative Suits, עמודים 145-143). לא אחת – וכך גם בענייננו – מוקמות חברות בנות, נכדות ואף בדרגות נוספות שאליהן מנוקזות כל הפעילויות העסקיות של החברה האם. על רקע תופעה זו ציין בית המשפט בעניין Brown (ערעור) כי ללא החברה האם לא הייתה החברה הבת וכי במקרים כגון אלה
--- סוף עמוד 36 ---