--- סוף עמוד 48 ---
דברים אלה מקבלים ביטוי מיוחד במקרה של תביעה נגזרת מרובה, שבה מבקש כאמור בעל מניות של החברה האם להגיש תביעה נגזרת בגין עילת תביעה של חברה המצויה במורד שרשרת ההחזקות. לגביה, יכול המבקש לשאוב מידע ממקור משני בלבד (מהחברה האם, מדוחותיהּ הכספיים ומדיווחים שהיא מדווחת לציבור (אם היא חברה ציבורית)), שכן הוא אינו זכאי לקבל מידע מהחברה המוחזקת, כפי שהוא רשאי לקבל מהחברה האם (מכוח החזקתו במניותיהּ). המבקש מצוי אפוא בנחיתות מידע משמעותית.
- חרף שתיקת הדין בעניין, הכיר בית משפט זה ביכולתו של המבקש להגיש תביעה נגזרת לבקש גילוי מסמכים. בע"א 9491/04 שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (23.8.2006) ציין השופט א' גרוניס, בהערת אגב, כי עשויים להיות "מקרים לא מעטים [ש]בהם יהא מקום להליכי גילוי ועיון בהיקף מסוים כבר בשלב [ש]בו נדונה הבקשה [לאישור תביעה נגזרת – מ.נ.] וספק אם יש לשלול לחלוטין את כוחו של בית המשפט ליתן צו שכזה." ברע"א 11126/08 לבייב נ' רפאלי, [פורסם בנבו] פסקה 4 (7.5.09) (להלן: עניין לבייב) הפכה עמדה זו להלכה, עת קבע השופט א' גרוניס כי:
"ניתן להיעתר לבקשה למתן צו לגילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת, ובלבד שהבקשה עומדת בסייגים אלו: המסמכים רלוונטיים לשלב זה של ההליך; הוצגה תשתית ראייתית ראשונית אשר ניתן ללמוד ממנה כי קיים סיכוי שהבקשה לאישור תביעה נגזרת תתקבל; על הגילוי יחולו המגבלות החלות באופן כללי על גילוי מסמכים."
בכך החיל בית המשפט, בשינויים המחייבים, את המבחנים שנקבעו ביחס לגילוי מסמכים בשלב הבקשה לאישור הגשת תביעה ייצוגית (ראו: עניין יפעת, עמוד 519; עניין ישראכרט, עמוד 717).
- לימים, עוגנו מבחנים אלה בהוראת סעיף 198א בחוק החברות. אביא כאן את נוסחו בשנית:
| בקשה לגילוי מסמכים | 198א. (א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197, רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.
(ב) בית המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 198(א). |
--- סוף עמוד 49 ---
משהכיר הדין הכללי בהליכי גילוי המסמכים ומשהלכת לבייב לא יצרה את זכות הגילוי יש מאין אלא הצהירה על הקיים, מתבקשת מאליה המסקנה כי חקיקת סעיף 198א לא נועדה לשנות את הדין ולהפוך את הלכת לבייב, אלא אך להעניק עיגון סטטוטורי מפורש למה שהבהירה הפסיקה (ראו: תנ"ג (מחוזי ת"א) 28587-10-11 וידר נ' זיו, [פורסם בנבו] פסקה 42 (3.4.2012) (להלן: עניין וידר);ה"פ (מחוזי ת"א) 23126-06-13 מרקעי תקשורת בע"מ נ' גילת רשתות לווין בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 21 (28.11.2013) (להלן: עניין מרקעי תקשורת)). כך, תנאי הרלוונטיות בא לידי ביטוי בלשון הסעיף, כי גילוי המסמכים יחבוק "מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת"; דרישת ה"תשתית הראייתית הראשונית" אומצה בסעיף 198א(ב). התנאי האחרון בדבר הכפפת הליך הגילוי למגבלות החלות ברגיל על גילוי מסמכים אמנם אינו מופיע במפורש בלשון הסעיף, אולם הוא חל מכוח הדין הכללי בכל הליכי גילוי המסמכים – ובכללם בהליך אישורהּ של תביעה נגזרת (ראו: סעיף 115(א) בתקנות סדר הדין האזרחי; רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקות 5-4 (5.8.2012); עניין וידר, פסקה 42; עניין מרקעי תקשורת, פסקה 22). בעניין וידר הנ"ל, עמד השופט ח' כבוב על כך שאי החלת התנאי האחרון של הלכת לבייב – שאינו מופיע כאמור בלשון סעיף 198א – עשויה להוביל "להשלכות אבסורדיות, כגון אי החלת סד הזמנים הנקוב בתקנות בנוגע להגשת כתבי הטענות בבקשה לגילוי ועיון מסמכים, היעדר הגנת חיסיון וכדומה" (שם, פסקה 43). דברים אלו מקובלים עלי. הליך גילוי המסמכים בגדרהּ של בקשה לאישור תביעה נגזרת מהווה נדבך בהליכי גילוי המסמכים הכלליים במסגרת הדין האזרחי בכללותו. אין כל היגיון באי החלת הכללים הרגילים החולשים על בקשות לגילוי מסמכים ועיון בהם בתביעה נגזרת, במיוחד בשים לב לכך שסעיף 198א אינו מתווה כללים אחרים שיחולו חלף זאת. פרשנות אחרת תוביל להיווצרות ואקום חקיקתי. כאמור, אני סבורה כי ואקום שכזה אינו נוצר וכי בהליך גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת יחולו הכללים הרגילים החלים על בקשות לגילוי מסמכים.
- נושא נוסף שאליו נדרשת התייחסות הוא זהות הגורמים שכלפיהם יכול צו גילוי מסמכים להינתן. בית המשפט המחוזי הוציא צו גילוי מסמכים כנגד כל אחת מבין החברות בשרשרת ההחזקות (האם, הבת והנכדה). בסעיף 198א(א) נאמר כי בית
--- סוף עמוד 50 ---