--- סוף עמוד 47 ---
- בכך לא תם דיוננו, שכן הולדתו של ההליך מושא הבקשות שלפנינו היא בבקשתו של שקדי להורות על גילוי מסמכים מכל אחת מבין החברות בשרשרת ההחזקות. הדבר מובילנו אל הסוגיה האחרונה המתעוררת לפנינו – גילוי מסמכים בתביעה נגזרת מרובה.
גילוי מסמכים במסגרתהּ של תביעה נגזרת מרובה
- הליך גילוי המסמכים הוא אחד מהכלים החשובים בדין האזרחי (תקנות 112- 122 בתקנות סדר הדין האזרחי). מטרתו היא להביא לכך שהצדדים ישחקו ב"קלפים פתוחים" (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב, פ"ד נה(1) 515, 520 (2001); רע"א 9288/07 איוב נ' שפיגל, [פורסם בנבו] פסקה ו(2) (7.11.2007)), וזאת מתוך חתירה לחשיפת האמת (רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 519 (2003) (להלן: עניין יפעת)). אחד מהטעמים המרכזיים שביסוד הליך גילוי המסמכים במקרים מסוימים הוא פערי המידע הקיימים בין התובע לבין הנתבע (ראו, למשל: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' רייס, פ"ד נט(5) 701, 716 (2005) (להלן: עניין ישראכרט)). במקרה של תביעות נגזרות מתעצמים פערי המידע, בשים לב לכך שמדובר בבקשה להגיש תביעה נגזרת בגין עילת תביעה של החברה (ראו והשוו לעניין תביעות ייצוגיות: רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 44 בפסק-דינה של השופטת ד' ברק-ארז ופסקה 13 בפסק-דינו של השופט ע' פוגלמן (11.4.2013)). המבקש מצוי באופן טבעי בעמדה נחותה לעומת החברה והוא בעל נגישות נמוכה למידע הנחוץ לו כדי לבסס את התשתית העובדתית שביסוד בקשתו (לחוסר הסימטריה בין המבקש לבין החברה, ראו החלטת הרשמת ל' בנמלך מיום 30.6.2013, פסקה 4). וכך נאמר בהקשר זה בהצעת חוק החברות (תיקון מס' 12) (ייעול הממשל התאגידי), התש"ע-2010, ה"ח 496 566, 574 (10.3.2010):
"בעל מניות המעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת צריך לנהל תביעה שאינה תביעתו ועל כן בדרך כלל הוא אינו חשוף למידע הרלוונטי כדי לגבש את כתב התביעה. כדי לאפשר לבעלי מניות להגיש תביעות של החברה, לטובת החברה, מוצע להסמיך את בית המשפט ליתן צו גילוי מסמכים, קודם להגשת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת, וכן לאחר הגשתה, אם יש תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישור התביעה כתביעה נגזרת" (ראו גם יחיאל בהט חברות – החוק החדש והדין לאחר תיקון 16 כרך ב 732 (מהדורה 12, 20111)).