--- סוף עמוד 53 ---
לעניין זה: תנ"ג (מחוזי ת"א) 51165-05-13 ירח עיצובים ושירותי ניהול בע"מ נ' עילדב השקעות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4(א) וההפניות שם (27.3.2014); עניין וידר, פסקות 50-44). הבדל זה מצריך אפוא גילוי מסמכים גם בשלבים מאוחרים יחסית בהליך, כדי לאפשר לתובע לבסס תשתית ראייתית מספקת לאישור התביעה הנגזרת (ובהמשך, כמובן, כדי להביא להצלחתהּ). ודוק: יש בכך מענה גם לטענת המבקשות שלפיה תיווצר כפילות בבחינת התשתית הראייתית ובגילוי המסמכים בשלבים השונים של הבקשה לאישור תביעה נגזרת. כאמור, הרף הנדרש בכל שלב הוא שונה ועל כן מוצדק ונדרש שהוא ייבחן מחדש בכל שלב; בדומה, המסמכים שגילויים מתבקש בכל שלב עשויים להיות שונים, ומכאן שגם לעניין זה לא נוצרת כל כפילות.
- בפי החברה הנכדה טענה נוספת, באשר לשיהוי שנפל, לשיטתה, בהגשת הבקשה. האירועים מושא הבקשות שלפניי אירעו בחודשים ינואר-מרץ 2011, בעוד ששקדי הגיש את הבקשה בינואר 2012 – קרי, כעשרה חודשים לאחר התרחשותם של האירועים. בדחותו את טענת השיהוי, ציין בית המשפט המחוזי כי ניתן באותה מידה להפנות טענה זו כלפי החברה האם וכלפי כל נושאי המשרה בה, אשר לא עשו דבר לנוכח ניצול ההזדמנות העסקית לכאורה על-ידי גבריאלי – הזדמנות שהפיקה לו, על-פי הנטען, רווח עצום על חשבון החברה הנכדה. עיינתי בטענות ולא מצאתי כי התנהלותו של שקדי לקתה בשיהוי. ראשית, כבעל מניות מן הציבור, נגישותו של שקדי למידע פחותה ועל כן מתקבל על הדעת שלא יעלה בידיו לפעול באופן מידי עם התרחשות האירועים. שנית, וכידוע, זכות הפעולה הראשונית שמורה לחברה הנכדה – ובמקרה שלנו, לאחריהּ, גם לחברה הבת ולחברה האם. בכך שלא הגיש את בקשתו באופן מידי והמתין לראות אם מי מהחברות תממשנה את זכותן ותפעלנה לשם הגשת תביעה, פעל שקדי כמצופה ממנו. יתרה מכך: מתברר ששקדי פנה בתחילה לכל הגורמים הרלוונטיים במכתב מיום 8.12.2011, שבמסגרתו שטח את טענותיו וביקש לעיין במסמכים (שגילוים התבקש בגדרן של הבקשה מושא ההליכים שלפנינו). לאחר כחודש קיבל שקדי מכתב תגובה הדוחה את בקשתו, מן הטעם שהמסמכים המבוקשים הם בגדר מידע פנים אשר אותו אין החברה, כחברה ציבורית, רשאית למסור לבעלי מניותיהּ. לנוכח דחיית בקשתו, פנה שקדי לבית המשפט המחוזי. אני סבורה כי פעולות אלה מצביעות על התנהלות סבירה, שקולה ותקינה של שקדי. אין לראות בחודשים שעברו בין האירועים הרלוונטיים לבין פנייתו לראשונה לחברה משום שיהוי. ודוק: בפני בית המשפט המחוזי טענו המבקשות – טענה שלא נטענה בפנינו – טענה חילופית שלפיה בהתנהלותו זו של שקדי, שפנה לבית המשפט מיד עם קבלת מכתב
--- סוף עמוד 54 ---