זכויות יוצרים ביצירות זרות
- השאלה בה נדון בפרק זה היא האם לבעלי זכויות יוצרים ברשומת קול (תקליט, קלטת או תקליטור) שיוצרו או פורסמו בארץ זרה (להלן – "רשומות קול זרות" ו"ארץ המוצא" בהתאמה), הזכות למנוע השמעה פומבית של רשומת הקול בישראל שלא בהסכמתם והאם יש לשלם להם תמלוגים בגין השמעה פומבית כנ"ל?
- החברות המאוגדות בפדרציה הישראלית 1 מייצגות בארץ את ענייניהן של חברות הפקה זרות, שהן בעלות זכויות יוצרים ברשומות קול זרות על-פי חוקי המדינות בהן הן יוצרו או פורסמו, אשר רשומות
--- סוף עמוד 62 ---
הקול הזרות שלהן מיובאות ארצה, מושמעות ומשודרות כאן. הפדרציה הישראלית מתירה, במסגרת רישיון השמיכה המוענק על ידה למשתמשים, גם שימוש ביצירות קול זרות והיא מקבלת עבור כך תמלוגים. מסתבר שיצירות הקול הזרות מהוות כ– 50% מהרפרטואר הכולל שהפדרציה הישראלית טוענת לזכויות עליו, ומחיר השימוש עבור הרפרטואר הזר נכלל אף הוא בגדר מחירון השימוש שלה. לפיכך, לשיטתה של הפדרציה הישראלית, בבדיקת סבירות המחירון יש להתחשב גם בתמלוגים הנגבים בגין השמעת רשומות קול זרות.
טענות הצדדים
- הפדרציה הישראלית טוענת שרשומות קול זרות מוגנות בישראל מכוח שני מקורות: א. הגנה מכוח אמנות בינלאומיות עליהן ישראל חתומה וצווים שהוצאו על-ידי שר המשפטים כדי לאכוף אמנות אלה על-פיסעיף 6לפקודת זכות יוצרים; ב. כוח סעיף 7 לפקודת זכות יוצרים, המקנה הגנה לרשומות קול זרות שפורסמו בארץ בתוך 30 יום ממועד פרסומם הראשון בחו"ל.
- המתנגדת 2, התאחדות המלונות בישראל (שלצורך פרק זה תכונה "המתנגדת"), טוענת שיצירות קול זרות אינן מוגנות בישראל, לא לפיסעיף 6 לפקודת זכות יוצרים ואף לא לפי סעיף 7 לאותה פקודה. לטענתה, גם האמנות הבינלאומיות עליהן ישראל חתומה והצווים שהוצאו כדי לאכוף את הזכויות מכוח אמנות אלה אינן מקנים לרשומות קול זרות הגנה מפני השמעה פומבית בישראל.
- הממונה על ההגבלים העסקיים מציע, כפי שכבר נאמר, שבית הדין לא ידון במסגרת ההליך הנוכחי בסוגיה זאת, שבה הוא רואה חלק מסוגיית גובה מחיר רישיון ההשמעה, הגם שהוא מסכים שלבית הדין מוקנית סמכות לדון בכך. לפיכך, הממונה לא נקט עמדה מפורשת בסוגיה זו, אך ציין שקיים ספק אם יצירות קול זרות מוגנות בישראל.
- בד בבד צירף הממונה לתצהיר שהוגש על ידו, חוות דעת שהוכנה על-ידי עו"ד אפורי מפרקליטות המדינה. בחוות דעת זו נקבע, ש"אין באמנות הבין-לאומיות אליהן הצטרפה ישראל, או בחקיקה שיישמה אותן, מקור להקניית זכות ההשמעה והשידור למפיקי תקליטים".
עם זאת, ביום 22.10.2001, לאחר הגשת סיכומי הצדדים, הגיש היועץ המשפטי לבית הדין מסמך בחתימתו הנושא את הכותרת "בקשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה". בבקשה התבקש בית הדין לקבל הבהרות כעולה ממסמך שצורף לאותה הודעה, שכותרתו "הבהרות מטעם היועץ המשפטי לממשלה לעמדת הממונה על ההגבלים העסקיים", אשר נושא את חתימתו של עו"ד אפורי מפרקליטות המדינה.