פסקי דין

הע (י-ם) 3574/00 הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ ואח' נ' הממונה על ההגבלים העסקיים - חלק 54

29 אפריל 2004
הדפסה

במסמך ההבהרות טוען עו"ד אפורי, כי: "כל נושא הגנת החוק הישראלי על התקליטים הזרים, לרבות שאלת ה"פרסום" הראשון ונפקותו המשפטית, אינו בשל להכרעה בבית הדין הנכבד ולמעשה גם אין צורך להכריע בו. יתכן שלשלם בירור ממצה של סוגיה זו יהיה צורך גם בתשתית ראייתית ומשפטית נוספת, בין היתר לצורך פרשנות אמנות בין-לאומיות וניתוח המצב המשפטי בארצות אחרות. גם אם לדעתנו לא הצליחה הפדרציה להרים את הנטל בדבר זכויות היוצרים ברפרטואר התקליטים הזרים, איננו סבורים כי יש מקום לממצא עובדתי או משפטי לפיו תקליטים אלה אינם מוגנים. שאלה משפטית זו היא רק אחת

--- סוף עמוד  63 ---

מתוך שורה ארוכה של שאלות משפטיות להן יידרש בית המשפט האזרחי בדונו במחלוקות בענייני תמלוגים".

למותר לציין, כי מסמך זה, הגם שהדבר לא נאמר בו במפורש, אינו עולה בקנה אחד עם העמדה שהביע עו"ד אפורי בחוות דעתו לפיה "אין באמנות הבין-לאומיות אליהן הצטרפה ישראל, או בחקיקה שיישמה אותן, מקור להקניית זכות ההשמעה והשידור למפיקי תקליטים". לא ניתן הסבר לשינו זה בעמדת נציג הפרקליטות.

 

 

הדין החל

  1. בסעיף 19(1)לחוק זכות יוצרים משנת 1911, הדין מקנה לרשומות קול הגנה כאילו היו יצירות מוזיקליות, לאמור:

"הוראות לעניין מכשירים מיכניים

זכות יוצרים בתקליטים, בלוחות מנוקבים ובשאר מכשירים שאפשר להעתיק בהם קולות באופן מיכני, תהא קיימת באותו אופן כאילו היו המכשירים האלה יצירות מוזיקליות, אלא שתקופת זכות היוצרים תמשך חמישים שנה מעת עשיית הקלישאה המקורית שממנה נתקבל המכשיר במישרין או בעקיפין, ומי שהיה בעליה של הקלישאה המקורית בעת העשותה יהא דינו כמחבר היצירה, ומקום שבעל כזה הוא חברה יהא דינה של החברה, לצרכי חוק זה, כאילו מקום מושבה נמצא בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה, אם החברה לעצמה מקום עסקים באותן המושבות".

פקודת זכות יוצרים מוסיפה, בסעיפים 6 ו 7 לפקודה, הגנה על יצירות זרות:

סעיף 6

סעיף 6 לפקודה מסדיר את ההגנה הניתנת על-פי הדין הפנימי בישראל ליצירות זרות מכוח אמנות עליהן ישראל חתומה כדלקמן:

"הגנת יצירות זרות.

נחתם כתב אמנה בין ישראל ובין מדינה אחרת בעניין זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בענין זה, רשאי שר המשפטים להורות, בצו שפורסם ברשומות, כי היצירות שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל יהיו מוגנות על-פי ההוראות שבצו. הגנתה של יצירה כאמור לא תהיה יתרה על ההגנה שהיתה ניתנת לאותה יצירה אילו פורסמה לראשונה בישראל - אם פורסמה, או אילו היה מחברה אזרח ישראלי בזמן שנתחברה - אם לא פורסמה; אך מותר יהיה להורות בצו על הגנה יתרה מזו אם הוסכם על כך באמנה, אבל לא יותר מכפי שהוסכם".

עמוד הקודם1...5354
55...75עמוד הבא