העברה לציבור של ביצוע יצירותיהם".
מכוח סמכותו על-פי סעיף 6 לפקודת זכות יוצרים, התקין שר המשפטים את צו זכות יוצרים (אמנת ברן). בסעיף 2 לצו נקבע:
"יצירה שפורסמה לראשונה בארץ-איגוד תהא מוגנת בישראל כאילו פורסמה לראשונה בישראל".
- השאלה היא האם רשומות קול זרות מוגנות מפני השמעה פומבית בישראל מכוח התחייבויותיה של ישראל על-פי אמנת ברן, אשר נקלטה במשפט הפנימי בצו אמנת ברן הנזכר לעיל.
- יש לבחון שאלה זו בשני שלבים. ראשית, עלינו לבדוק האם רשומות קול עשויות להיות מוגנות על-פי אמנת ברן כיצירות אומנותיות. אם כך הדבר, הרי שישראל מחויבת, על-פי עקרון הטיפול השווה(national treatment) המעוגן בסעיף 5(1) לאמנה, להגן על יוצריהן לפי דיניה, כאילו היו אזרחיה. גם אם התשובה לשאלה זו תהא שלילית, עדיין יהא עלינו לבחון, האם את המושג "יצירה מוזיקלית" (או יצירה בכלל) יש לפרש כמובנו באמנה, או שמא עלינו לבחון אותו דרך הפריזמה של הדין הישראלי. אם הפרשנות של מונח זה תקבע לפי הדין הישראלי, הרי שדין זה - סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים - מחייב להתייחס לרשומות קול כאילו היו יצירות מוזיקליות ולהגן עליהן בהתאם.
- מקובל לומר כי רשימת היצירות המוגנות על-פי אמנת ברן הנה פתוחה. סעיף 2(1) פורס את הגנת האמנה על כל "יצירה בתחומי המדע הספרות והאמנות" כאשר הפירוט שבהמשך הסעיף אינו ממצה את מגוון האפשרויות. אף על-פי כן, מקובל לחשוב כי רשומת קול אינה "יצירה" כמשמעותה באמנת ברן. כך כותב המלומדRicketson בספרו על אמנת ברן (Sam Ricketson, The Bern Convention for the Protection of Literary and Artistic Works 1886-1986, (Kluwer 1987) (עמ' 309-310):
"Following the invention of the phonograph by Edison … a large industry concerned with the manufacture of a sound recordings and similar devices had come into existence by the time of the Berlin Conference. … During the Conference, however, the British delegates raised the question whether it would be desirable to include in the Convention a provision specifically giving international copyright protection … to the actual instruments on which the musical works were recorded – the gramophone discs, piano rolls and the like. Against this, it was maintained that this objects were on the