ת. לאור ההתנהלות של רשות הדואר תקופה ארוכה של כחמש שנים להגיע לרגע קריטי זה לפני שהם הגיעו איתנו להסכם, איזה ביטחון יש לנו. ההסכם הישן רשות הדואר ניסו להחתים אותנו בכוח על הסכם חדש.
ש. אם רשות הדואר מנסה להחתים על הסכם חדש זאת אומרת שאם לא תחתמו חל ההסכם הישן. וגם היה צו שאמר את זה במפורש. קשה לי להבין למה ה- 1.3 היה קריטי.
ת. אם היה מו"מ מתנהל בינינו בלי שהפעילה כוחניות אני מסכים שהחוזה הישן כן תקף. חששנו מאד מיום 1.3 כי הם הופכים להיות חברה, הם לא חותמים איתנו, לא מדברים איתנו. ביום 28.2.06 היא התחילה לסגור סוכנויות. נורא חששנו מתאריך זה 1.3."
כך גם עולה מחקירתה הנגדית של התובעת מס' 44, הגב' סופי תורג'מן (פרוטוקול מיום 25.10.12, עמ' 46 ש' 3-10)
--- סוף עמוד 122 ---
"ש. אתם מגיעים לרגע שאתם חושבים שזו אחריות כבדה כי הרשות מאיימת לסגור, אתם בודקים בשלב זה עם היועצים המשפטיים מה יקרה. מה עלול לקרות.
ת. ההתנהלות מול היועצים המשפטיים הייתה בעיקר של בני ושל רוזנר ז"ל, מאיר רוזנר היה יו"ר לשעבר, לו היה אצת הניסיון הגדול והידע הכי רחב לגבי ההתנהלות של הסוכנים מול הדואר.
ש. אתם מבינים שיש שאלות כמו שאמרת גורליות, מטה לחמם של הרבה מאד סוכנים עלול להיות בסכנה, אתם רוצים לקבל החלטה ביחד, איזה מידע אם בכלל משפטי אתם מביאים לכנס. אתם אומרים לסוכנים מה המחויבות לפי החוזה, מה חב' הדואר יכולה או לא יכולה לעשות.
ת. אני חושבת שהיה ייעוץ משפטי בכנס אך לא הייתי אז אני לא יכולה להגיד."
מתקבל הרושם, כי הארגון בחר להחריף את העיצומים במועד מסוים זה, על מנת להפעיל לחץ כבד על הרשות ולהעמידה בפני שוקת שבורה, ביום הפיכתה לחברה ממשלתית, עד כי תיכנע לדרישותיו באופן מידי. יו"ר הארגון, מר בני כהן, עומת בחקירתו הנגדית עם האמור והשיב, כך (פרוטוקול מיום 25.10.12, עמ' 32 ש' 20 עד עמ' 33 ש' 18):
"מכל התצהירים שלכם וגם מהפרוטוקולים של ועדת הכספים וגם מכתבים שעוברים, ברור שלא רק שישבו היו הרבה מאד משאים ומתנים, נכון שלא נגמרו בהסכמה, כשיש משאים ומתנים כל כך ארוכים שלא נגמרים בהסכמה, למה אתה חושב שדווקא הרשות אחראית לזה.
ת. מנכ"ל רשות הדואר התחייב גם במכתב וגם בעל פה שהוא מסיים את ההליך עד הפיכת רשות הדואר לחברה, לעומת זאת, לכל אורך התהליך מיום שהוא התמנה עד 1.3.06 לא נעשה תהליך על ידו, הוא נפגש איתי פעם אחת והבטיח שיסיים את העניין ולא נעשה כלום, והרשות הופכת להיות חברה, אנו לא ידענו איך נפעל ואיך נתנהג.