ת. קיבלתי מידע, אך לא שבתתי, אתם ביטלתם איתי את החוזה, אתם חסמתם לי את המחשב, התקשרתי אפילו שחסמו התקשרתי למרחב דיברתי עם המזכירה ואמרתי לה שאני רוצה להמשיך לעבוד.
ש. ידעת שבשלב זה שאת בבית משפט מיוצגת על ידי עורכי דין שהארגון מינה.
ת. ידעתי זאת.
ש. את ידעת מי עורכי הדין, מיכל ליבמן.
ת. כן, אני תומכת.
ש. דיברת עם עורכי דין.
ת. למה אני אדבר, יש מישהו שמדבר איתם. יש לנו נציגות לזה.
ש. דיברת עם מישהו מהארגון או מעורכי הדין של הארגון אמרת להם אני לא השתתפתי בעיצומים האלה בכלל.
ת. אין צורך לדבר איתם. הם מייצגים אותי ואני סומכת עליהם..".
בשים לב לאמור, ומאחר שגם התובעת מס' 13 לא הביאה כל ראיה לתמיכה בגרסתה, בדמות מאזנים, קבלות, חשבוניות או כל אסמכתא שהיא, לרבות עדות העובדת שפתחה, לטענתה, את הסוכנות ביום 28.2.06, יש לדחות את גרסתה לפיה הסוכנות פעלה כרגיל בכל ימי העיצומים.
(3) התובע מס' 22, מר גיורא לופטיג
התובע מס' 22, מר גיורא לופטיג, הצהיר בהליך הנוכחי, כי בימים 26.2.06 ו-27.2.06 הסוכנות הייתה פתוחה לקהל הרחב בהתאם לשעות הפעילות הרגילות שסוכמו עמו, היינו משעה 08:30 עד השעה 15:00, וכי ביום 28.2.06 (יום ג') הוא קיבל הודעה על סיום ההתקשרות מחברת הדואר ועל כן סגר את הסוכנות לקבלת קהל (ראו סעיפים 5-6 לתצהירו). אולם, נתוני בנק הדואר מלמדים אחרת: ביום 28.2.06 (יום ג'), נותרה הסוכנות סגורה וכלל לא נפתחה (ראו הנתונים המתייחסים לאשנבים מס' 487969, 487977, 487985, 487993, נספח מס' 1 לתצהירו של מר מטלוב).
בנוסף, בהליכים הקודמים, היה התובע מס' 22 אחד מבין ששת הסוכנים אשר הגישו בקשה לצו מניעה זמני, שיאסור על רשות הדואר לסגור את סוכנויות הדואר שלהם, שבה נטען, מפורשות, כי במסגרת המאבק הארגוני הוחלט על ידי הארגון והסוכנויות, כי החל מיום 26.2.06 יפתחו הסוכנויות באופן רצוף בין השעות 08:00 עד 14:30 וכי החל מיום 28.2.06 כל הסוכנויות יסגרו כליל (בש"א 5981/06).
--- סוף עמוד 147 ---
התובע מס' 22 עומת עם הדברים בחקירתו הנגדית והשיב, כך (פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 143 ש' 27 עד עמ' 144 ש' 4):
"ש. זה נכון שבחודש ינואר 2000 (צ.ל: ינואר 2006 – מ' א' ג') קיבלת הנחיה ששעות הפעילות של הסוכנות יהיו עד השעה 15:00.
ת. כן.
ש. זה נכון שאתה נטלת חלק במה שנקרא העיצומים שארגון סוכני הדואר הנחה אתכם הסוכנים לנקוט בהם החל מיום 29.1.06.