פסקי דין

תא (ת"א) 1044/08 ארגון סוכני הדואר ו-44 סוכני דואר נ' חברת דואר ישראל בע"מ - חלק 176

25 ינואר 2016
הדפסה

על הצורך לאזן בין הטלת חובות מכוח חובת תום הלב לבין חופש החוזים והריסון שיש לנקוט, עמדה כב' השופטת ע' ארבל בע"א 467/04 חיים יתח נ' מפעל הפיס, פסקה 12 לפסק דינה (2005, להלן: עניין יתח):

"אכן, לא בנקל יתערב בית המשפט בבחירת צד לחוזה לעמוד על זכותו החוזית. החוזה הנו מכשיר משפטי המאפשר לצדדים לחלק ביניהם סיכונים כלכליים, וזאת על בסיס רצונם החופשי. התערבותו של בית המשפט במערכת הזכויות הקבועות בחוזה עומדת, במידת מה, בניגוד לעיקרון חופש החוזים ועלולה לכרסם בוודאות המשפטית עליה מסתמכים הצדדים לאור סעיפי החוזה שכמוהו כיצירת מערכת דינים "פרטית". אשר על כן, ראוי כי בית המשפט יידרש לשימוש בעיקרון תום הלב בכלל, ובפן הרלוונטי לעניין הנדון בפרט, במשורה ובריסון."

--- סוף עמוד  167 ---

פרופ' מיגל דויטש במאמרו "תום לב בשימוש בזכויות –   "קווים אדומים" לתחולת העיקרון?עיוני משפט יח (התשנ"ד-1993) 261, 263, להלן, דויטש, קוים אדומים)) עמד על כך, כי יש לשמור עשיית שימוש בעקרון תום הלב "לפתרון מצבים קשים".

לסיכום, ניתן לומר, כי הכל מכירים בחשיבות עקרון תום הלב. עם זאת, יש לנהוג ביישומו בזהירות, כדי שלא להפוך את כלל דיני החוזים לדינים מן היושר או מן הצדק. נראה, כי גם כאן תסייע לנו בהפעלת עיקרון תום הלב, אותה סקאלה עליה עמדתי בין החוזה המסחרי מזה, לחוזה המוכתב וחוזה היחס, מזה.

6.3.2. תוכנה של החובה לנהוג בתום לב

כתרים נקשרו לשמה של חובת תום הלב או עקרון תום הלב; "עקרון מלכותי" (כב' הנשיא אהרן ברק בעניין יבין פלסט); "מצודתו פרושה על  כלל המערכת המשפטית בישראל" (כב' המשנה לנשיא, השופט מ' אלון בע"א 700/81 פז נ' פז, פ"ד לח (2) 736, 742), או "מכשיר רב עצמה" (כב' המשנה לנשיא, השופט אלון בע"א 148/77 שאול רוט נ' ישופה (בניה) בע"מ, פ"ד לג (1) 617, 628 (1979), וכן כדוקטרינה "החותכת את משפט ישראל כולו לאורכו ולרוחבו, מלוא כל הארץ כבודה (רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה (1) 199 (1999, להלן: עניין רוקר), בעמ' 250).

אולם, מהו תוכנו של עקרון זה, מהו תוכן החובה? החובה היא להכניס מימד אתי, מימד של הגינות ביחסים המסחריים. כפי שציינתי, בעניין זה יכולים אנו לפנות, בראש ובראשונה, למקורותינו (על אף שמקור החובה בחוק החוזים הוא בקודקס הגרמני. על ההיסטוריה של הסעיף עמדתי בספרי: מיכל אגמון-גונן,  ההשבה בהקשרים חוזיים: דיני חוזים או דיני עשיית עושר ולא במשפט, 117 (תשס"א-2001)).

עמוד הקודם1...175176
177...378עמוד הבא