בע"א 9784/05 עיריית תל-אביב יפו נ' עו"ד ידידיה גורן (2009, להלן: עניין עיריית תל-אביב-יפו), עמדה כב' השופטת א' חיות בהרחבה על מהותם של חוזי יחס והצורך באמון שיתוף פעולה ותום לב מוגברים במסגרתם. בפסקה 14 לפסק דינה נקבע:
"ההתקשרויות בין העירייה ובין עורכי הדין הן מסוג חוזה יחס (relational contract) אשר להבדיל מ"חוזה בדיד" (discrete contract) או "חוזה עיסקה", נועד להסדיר מערכת יחסים ארוכת טווח על כל המורכבות הכרוכה בכך, בין היתר, בשל חוסר היכולת להביא בחשבון את נסיבותיו המשתנות והבלתי ידועות באותה נקודת זמן של כל אחד מן המקרים הפרטניים שעליהם נועד החוזה לחול. פרופ' גבריאלה שלו מציינת בהקשר זה כי "המודל של חוזי יחס מתאפיין בגמישות ובדינמיות של הקשר החוזי ובנכונות מוגברת של הצדדים לחוזה לנהוג בתום לב."
יש להדגיש לעניין זה, כי חוק חוזה סוכנות, שאמנם אינו חל בענייננו קובע בסעיף 3 כי: "הצדדים לחוזה סוכנות חייבים לפעול זה כלפי זה בנאמנות". היינו, בחוזה ארוך טווח, המחייב שיתוף פעולה כמו בענייננו, מצא המחוקק לנכון לקבוע חובת התנהגות ברמה אף גבוהה יותר מזו של חובת תום הלב.
ב. חוזי רשות: הדואליות הנורמטיבית והחלת חובות מתחום המשפט המנהלי על גופים דו מהותיים
המשפט הפרטי ודיני החוזים חלים גם על רשויות הפועלות במשפט הפרטי. במקרה זה רשות הדואר, וחברת הדואר, תאגיד ממשלתי, שבאה בנעליה.
במאמרו פורץ הדרך של פרופ' דניאל פרידמן, "תחולתן של חובות מן המשפט הציבורי על רשות ציבורית הפועלת במישור הפרטי", משפטים ה' 598 (1975) גם בתוך: ספר דניאל, 815), העלה פרופ' פרידמן את הצורך בהחלת עקרונות היסוד של המשפט הציבורי (כמו איסור הפליה בלתי מוצדקת ואיסור על פגיעה בזכות יסוד של הפרט) על הרשות הציבורית גם כאשר היא פועלת בתחום המשפט הפרטי, עקרון שהיום נראה לנו כמובן מאליו מימים ימימה. דפנה ברק, האחריות החוזית של רשויות המינהל (תשנ"א-1990) עוסקת בהרחבה בדין שראוי להחיל על חוזי רשות, ועומדת על הדואליות הנורמטיבית המאפיינת חוזים אלו מכוחה חלים הן דיני החוזים הרגילים,
--- סוף עמוד 173 ---
הן חובות מתחום המשפט הציבורי, על פעולות הרשות במשפט הפרטי (עוד ראו: גבריאלה שלו, חוזי רשות בישראל (1985)).
כשדנים בהחלת עקרונות כמו הגינות, מהמשפט הציבורי, על גופים כמו הנתבעת, הפועלת במשפט הפרטי, יש ויכוח על השאלה עד כמה להרחיב תחולה זו. אולם, גם אלו שבעד צמצום תחולת עקרונות המשפט הציבורי במשפט הפרטי סבורים, כי יש להבחין במדרג בין הפועלים וסוגי הפעילות. כך, למשל, גבריאלה שלו, "השפעת חוק היסוד: כבוד", קרית המשפט, א (תשס"א-2001) 41 סבורה (בעמ' 59), כי יש להבחין: "בין סוגי הגופים הפועלים, מישורי הפעילות וסוגיה". פרופ' שלו מציעה להתייחס בנפרד לכל אחת מהקבוצות הבאות, במדרג, כך שבראש המדרג יש להטיל יותר חובות ציבוריות (עמ' 59):